לצוות שליש גן עדן שלום וברכה!
שלום, אנחנו יוחנן ומוריה, בן 29 ובת 23 בזמן חתונתנו, הכרנו דרך האתר שלכם וברצוננו לספר את סיפורנו. קודם כל אנו רוצים לפתוח בשבח והודיה לבורא יתברך על שזיכנו אותנו להכיר זה את זו בדרך הכי מיוחדת! נקדים ונספר על הרקע שלנו. שנינו באים ממקומות מאוד שונים. יוחנן, גר צדק מגרמניה שהחליט כבר סביב גיל 17 שהוא רוצה להתגייר והצליח שבית הדין הכניס אותו תחת כנפי השכינה בגיל 22. מאז כ-4 ארבע שנים הוא גר בארץ, בינתיים במרכז. ומוריה, ישראלית ממוצא מזרחי (חצי תמניה וחצי מרוקאית) ממשפחה דתית בדרום. ממש שונים.
(יוחנן): לפני שהכרתי את מוריה יצאתי עם יותר משלושים בנות והתכתבתי או דיברתי בטלפון עם הרבה יותר ממאה למשך שלוש שנים. הבעיה העיקרית הייתה שהרבה בנות לא רצו לצאת עם גר צדק. לעיתים קרובות צ'אט זורם הפך פתאום ל"אני חושבת שאנחנו לא מתאימים" וכו' וסגירת הצ'אט. היו גם מקרים שהתחלתי כבר לצאת עם בנות בלי שהן שאלו אותי מראש על הרקע שלי (ואני לא ראיתי צורך לדבר על זה מיוזמתי אם לא שואלים אותי) וכשנודע להן שאני גר צדק הן הפסיקו את הקשר. הרבה שדכנים עם כל כוונותיהם הטובות הרבו להציע לי בנות גיורות. אבל לא הסכמתי להיכנס לגטו. למרות הערותיהם "לראות את המציאות" או דומה. למרות התאכזבויות קשות ביותר וירידות נשארתי בסך הכל חזק באמונה והתחתנתי לבסוף עם רווקה דתייה מבית, דבר שאף אחד לא חשב.
(מוריה): כשהכרתי את יוחנן הייתי במצב לא פשוט. אחותי, אמא לשני ילדים קטנים, נפצעה קשה מאוד ברגלה. כתוצאה מהפציעה היא כמובן לא יכלה לתפקד בבית ולדאוג לילדים ולעצמה, ולכן אני עברתי לגור אצלה במשך יותר מ 3 חודשים. באותה תקופה בקושי יכולתי לצאת מהבית ולעזוב את אחותי לבדה, ולכן גם לצאת לדייטים היה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי. כל זה קרה בקיץ שעבר, בחופש הגדול. אני ויוחנן הכרנו לקראת סוף אוגוסט.
הכל התחיל כשערב אחד בעת שהייתי אצל אחותי החלטתי לפתוח כרטיס בשליש גן עדן. לא היו לי ממש תקוות שיצא מזה משהו כי בחודשים שלפני זה יצאתי להמון דייטים ונחלתי אכזבות רבות. כשפתחתי את הכרטיס מיד הגיעו אליי כמה הצעות שלא היו רלוונטיות בשבילי. את ההודעה של יוחנן ראיתי רק לאחר כמה ימים שלא נכנסתי לאתר. מכיוון שלי לא היה מנוי לאתר, אלא רק ליוחנן, היה לנו קצת קשה להתכתב בהתחלה, וכשהסברתי זאת ליוחנן בהודעות הוא כתב לי משפט שלא אשכח בחיים: "את לא צריכה לעשות מנוי, כבר מצאת את בן הזוג שלך." מיותר לציין שהייתי בהלם למראה הודעה כזו. קבענו להיפגש ביום למחרת. הסברתי ליוחנן את המצב הלא פשוט, שאני בקושי יכולה לעזוב את אחותי, ולכן יוחנן נאלץ להגיע לדייט הראשון לדרום. היה דייט מעולה עם מבט רומנטי על תחנת דלק והיה לנו ממש רצון לפתח את הקשר וכך קבענו גם דייט שני ושלישי ורביעי וחמישי... עד שהתאהבנו!
היו מכשולים קצת בדרך... הוריי היקרים מאוד נלחצו מהעובדה שיוחנן הוא גר צדק ופחדו שמא הגיור שלו לא טוב. אבי אפילו אמר שהבחור הזה לא ייכנס אליו הביתה. מאוד נלחצתי מזה כי היה לי מאוד חשוב שההורים שלי יאהבו את יוחנן ושיצליחו לראות בו את הטוב שאני ראיתי. בסוף החלטתי לקחת אותו לפגישה עם רב המשפחה שלנו, וכשהרב קבע שהזיווג הזה טוב לא הייתה בחורה יותר מאושרת ממני. לבסוף הוריי למדו להכיר את יוחנן והיום הם מאוד אוהבים אותו והכניסו אותו למשפחה ממש כבן בית. ואני חושבת שזה רק מראה שהכל מאת ה' והכל מכוון מלמעלה!
התחתנו בכ"א אייר תשע"ה והיום אנחנו נשואים כבר חמישה חודשים ומאוד מאוד מאושרים!
מוריה ויוחנן
לצוות שליש גן עדן שלום וברכה!
שלום, אנחנו יוחנן ומוריה, בן 29 ובת 23 בזמן חתונתנו, הכרנו דרך האתר שלכם וברצוננו לספר את סיפורנו. קודם כל אנו רוצים לפתוח בשבח והודיה לבורא יתברך על שזיכנו אותנו להכיר זה את זו בדרך הכי מיוחדת! נקדים ונספר על הרקע שלנו. שנינו באים ממקומות מאוד שונים. יוחנן, גר צדק מגרמניה שהחליט כבר סביב גיל 17 שהוא רוצה להתגייר והצליח שבית הדין הכניס אותו תחת כנפי השכינה בגיל 22. מאז כ-4 ארבע שנים הוא גר בארץ, בינתיים במרכז. ומוריה, ישראלית ממוצא מזרחי (חצי תמניה וחצי מרוקאית) ממשפחה דתית בדרום. ממש שונים.
(יוחנן): לפני שהכרתי את מוריה יצאתי עם יותר משלושים בנות והתכתבתי או דיברתי בטלפון עם הרבה יותר ממאה למשך שלוש שנים. הבעיה העיקרית הייתה שהרבה בנות לא רצו לצאת עם גר צדק. לעיתים קרובות צ'אט זורם הפך פתאום ל"אני חושבת שאנחנו לא מתאימים" וכו' וסגירת הצ'אט. היו גם מקרים שהתחלתי כבר לצאת עם בנות בלי שהן שאלו אותי מראש על הרקע שלי (ואני לא ראיתי צורך לדבר על זה מיוזמתי אם לא שואלים אותי) וכשנודע להן שאני גר צדק הן הפסיקו את הקשר. הרבה שדכנים עם כל כוונותיהם הטובות הרבו להציע לי בנות גיורות. אבל לא הסכמתי להיכנס לגטו. למרות הערותיהם "לראות את המציאות" או דומה. למרות התאכזבויות קשות ביותר וירידות נשארתי בסך הכל חזק באמונה והתחתנתי לבסוף עם רווקה דתייה מבית, דבר שאף אחד לא חשב.
(מוריה): כשהכרתי את יוחנן הייתי במצב לא פשוט. אחותי, אמא לשני ילדים קטנים, נפצעה קשה מאוד ברגלה. כתוצאה מהפציעה היא כמובן לא יכלה לתפקד בבית ולדאוג לילדים ולעצמה, ולכן אני עברתי לגור אצלה במשך יותר מ 3 חודשים. באותה תקופה בקושי יכולתי לצאת מהבית ולעזוב את אחותי לבדה, ולכן גם לצאת לדייטים היה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי. כל זה קרה בקיץ שעבר, בחופש הגדול. אני ויוחנן הכרנו לקראת סוף אוגוסט.
מוריה ויוחנן, 11/10/15 17:27
שיהיה לכם בהצלחה גדולה ביחד, אתם זוג אוהבים מאהבה טהורה בלי שום אינטרס! לא פחדתם משום דבר וזה דבר לשבח! האמנתם באמונה שלמה שהכל יסתדר ובסוף השם עזר לכם!
