זוג אחיות שהכירו בשליש!! מזל טוב גם לחיים ואסתר (אחות של יעל:)..

גם אני הכרתי בשליש גן עדן.

הייתי מחסידי המתנגדים להיכרות באינטרנט. הייתי מבועתת מהמחשבה שפרטיי האישים ותמונתי האישית יהיו חשופים לעיני כל. ובכלל, למה עליי "לשווק" את עצמי?

אבל שכנעו אותי, בני המשפחה וחברים, אז פתחתי כרטיס "בעל כורחי". לא האמנתי שייצא מזה משהו וכך באמת הורגש מעיון בכרטיס שלי. לבסוף, אחרי כמה חודשים, סגרתי את הכרטיס.

אחרי כמה שנים שבהן חוויתי אכזבות ועגמות נפש מדייטים שלא הצליחו החלטתי לתת לזה שוב סיכוי והפעם הרגשתי שאני רוצה באמת שזה יצליח. הסביבה הקרובה חיזקה אותי, אבי ואחותי יעל תמכו בי וחזרו ואמרו שאין בזה שום דבר פסול. ונרשמתי.

במקביל, באותה תקופה השתתפתי בסדנת תקשורת וזוגיות מטעם "הכול יחסים". אחת ההדרכות בסדנה הייתה "איך לכתוב פרופיל נכון ומזמין". כיוונו אותנו איך לכתוב פרופיל מעניין, איזה תמונות להעלות לכרטיס ועוד.

אז ככה, אחרי ששדרגתי את הגישה בראש, שדרגתי גם את הפרופיל. הבנתי שבשביל להכיר, חייבים להיחשף קצת והתייחסתי לכרטיס במלוא הרצינות, כדי לכבד את הצד השני. עשיתי את זה עד הסוף והייתי כל כך שלמה עם עצמי, אפילו העליתי שלוש תמונות מגוונות, שמחות ומעניינות. שידרתי שטוב לי באתר, עשיתי מעשה – "השתדלות" – כדי להתחתן, לא סמכתי על הנס. הייתי גאה בתהליך שעברתי עם עצמי, הייתי מלאה בביטחון עצמי מחודש, עם המון תקווה, חן והומור והחלטתי פשוט לזרום, חיזקתי את עצמי שיהיה בסדר.

אבל לשמחתי הדברים היו קצת יותר מ"בסדר". ההשגחה האלוקית כיוונה את ההיכרות שלנו בדרך מופלאה של נס, בזכות האתר המדהים הזה הבנוי בצורה כל כך ידידותית ונעימה, מעודד ומכיל פלטפורמה רחבה של אנשים ומגוון סיפורים של אנשים שהכירו בתוכו. וכך, אחרי כמה חודשים באתר, זכיתי להכיר את חיים שלי.

בהתחלה הוא שלח לי הודעה שישמח להכיר אותי. בחנתי את הפרופיל וראיתי שהוא גר ב"קצרין". פתחתי ויקיפדיה כדי לראות איפה זה נמצא... ראיתי שהמרחק הגאוגרפי בינינו עצום! אז השבתי לו: "שלום לקצרין הרחוקה", והוא השיב לי בשנינות ובחן: "שלום לירושלים הקרובה". 

שאלתי אותו: "לדעתך שווה לי (:?". לא שאלתי את זה מתוך התנשאות, אלא מתוך רצון לראות אם הוא שלם ובטוח בעצמו (כי אני שבעתי מבחורים לא רציניים). והוא ענה לי באומץ ובכנות שכן. אחרי שלושה שבועות התארסנו...

וההכרות הזאת התרחשה דרככם כי מצד הטבע זה לא היה מתרחש גם בגלל המרחק וגם מצד הנתונים החיצונים השונים. מסתבר שחברה טובה מאד שלי, שהיתה מציעה לי שידוכים, הכירה את בעלי והיתה מופתעת לגלות שאנחנו יוצאים ביחד כי בחיים היא לא היתה חושבת שאנחנו מתאימים! שנינו באים מרקע שונה וממנטליות אחרת. אני מעדות המזרח, בעלי אשכנזי. אני עירוניסטית בדם, ירושלמית בנשמה והוא מושבניק. אני רוח סערה והוא יציב. לכן החיבור בינינו כל כך קסום, כי הוא מכיל הרבה רבדים וגוונים שמתמזגים יחד בהמון יחס של כבוד הדדי, שמחה אור וחום.

נרשמתי לאתר יומיים לפני פסח בשנה שעברה והתחתנתי ארבע ימים לפני פסח השנה. התפללתי לה' וייחלתי בליבי שזה הפסח האחרון שאני עושה בלי בן זוג. במקביל להכרות שלי גם אחותי יעל יצאה עם בחור רציני ומדהים שהכירה בשליש גן עדן ואליו היא נישאה חודשיים אחריי, בסיוון.

הרגשתי שה' מרעיף עלינו ברכה עד בלי די.

אגב, תוך חמישה חודשים, זכינו להינשא חמישה חברים דרך האתר הזה.

לסיום רציתי לומר שאף על פי שלא קל לספר על עצמי, הרגשתי שאם מה שאכתוב כאן יכול לעזור לעוד בני ישראל להצליח למצוא את זיווגם – זה היה שכרי. נכנסתי לאתר המושקע הזה במלוא הרצינות, הייתי ממוקדת, ידעתי מי אני, מה אני רוצה מעצמי ושמגיע לי להרגיש הכי טוב (למשל, אם בחור שאני מעוניינת בו לא עונה בהדדיות – הבנתי שעליי לעזוב ולהתקדם הלאה!). וחז"ל מבטיחים לנו שאין דבר העומד בפני הרצון.

אהבו את עצמכם, שדרו ביטחון ושלמות במי שאתם, אל תתנצלו, ושמחו, כי השמחה פותחת שערים!!! ובראייה חיובית ומלאת חן, תזכו גם אתם להתחתן.

ובהערכה לכם, מפעילי האתר, על פועלכם למעננו, ובברכה שה' ישלם שכרכם ותראו עוד הרבה גשמי ברכה של זוגות שיצאו מאתרכם.

אסתר וחיים