לא וויתרתי על אהבה

אתחיל בזה שלקב"ה יש המון דרכים לזווג זיווגים  וממש לא חשבתי שזה יגיע דרך האתר... 

להגיע לגיל  41 רווקה לא היה פשוט , עברתי דרך ארוכה של אי וודאות, אכזבות, יאוש, המון שדכניות ואנשים טובים בדרך שמאוד רצו לעזור אבל כל פעם זה לא הסתדר או לא התאים.. תמיד חשבתי לעצמי האם בכלל קיים מישהו בעולם הזה שמתאים לי ?האם זאת גזירה משמיים? האם אתחתן יום אחד בסוף?

אבל כמובן זה לא רק העיקר להתחתן.. כי טכנית יכלתי לעשות זאת כבר מזמן.  האם באמת אמצא את שאהבה נפשי? אני מאמינה שכל התלאות שעברתי בשידוכים רק חידדו בי רצון מאוד חזק לא לוותר לתכתיבי החברה שמעודדת להתפשר בכל מחיר רק בגלל שהגעתי לגיל מסויים, או  להביא ילד מחוץ לנישואים ועוד כל מיני עצות שלא התיישבו לי על הלב .

לא וויתרתי על אהבה, לא וויתרתי על להרגיש, לא וויתרתי על לבחון באמת מה טוב לי... אני יודעת שזה ממש קשה , הלחץ מהסביבה הוא מטורף מה גם שהלחץ הפנימי שלי עוד יותר ואיפשהו כבר התחלתי לערער בשיקולי הדעת שלי, הרי במבחן "התוצאה "לא הצלחתי להתחתן אז כנראה שהבעיה אצלי..(זה מה שגורמים לרווקים להרגיש)

אבל בסופו של דבר  רק הקב"ה מנהל את העולם ולא אף אחד אחר. עלינו לעשות השתדלות אבל כל השאר לא בידיים שלנו ... לכל אדם יש שעה בשמיים (להיוולד , למות וגם להתחתן...)  ואני ממש הרגשתי את זה על בשרי !!כשהגיעה השעה שלי , הגיע  הבחור הנכון עבורי וזה פשוט התחבר וזרם .ב"ה הבנו מאוד מהר שזה זה.. הלב כבר ידע :)

בהתחלה הרגשתי מוזר להכיר מישהו רציני דרך אתר הכרויות. ועם כל זאת החלטתי לעשות  השתדלות  ולהירשם באופן מסודר בגיל 38. וזאת ההזדמנות להודות לאתר שליש גן עדן שדרכו זכיתי להכיר את בחיר ליבי ולהתחתן.  זאת זכות ענקית להוות פלטפורמה לבניית בתים בעם ישראל ויש לי הכרת הטוב על המיזם וההשתדלות שלכם !

המשיכו והצליחו, בהערכה רבה, הזוג הטרי.