הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
הכרויות ופנאי
הכרויות ופנאי >

ניסיון שכזה

 
דן לא הכיר אותי באמת. את הניסיונות שנאלצתי להתמודד איתם. את הקשיים שחיכו לי בכל פינה, הייאוש שפקד אותי לא פעם...
דפנה (השם האמיתי שמור במערכת) | פורסם: 05/04/16 12:27

בס"ד                                                                                                                                      

כבר הרבה זמן שאני רוצה להתחיל לכתוב את הספר שלי. כל יום דוחה למחר, כל מחר למחרתיים.

כשדן אמר שהוא לא רוצה טלוויזיה בבית הבנתי שכנראה יהיה לי מספיק זמן פנוי כדי לכתוב סוף כל סוף את הספר שלי.  

לבסוף התחלתי אותו עוד בהיותי רווקה בתקווה שאסיים אותו נשואה מאושרת לפחות עם ילד אחד ובלי טלוויזיה!!

דן? דן החליט לסיים את הקשר שלנו לאחר שלוש פגישות.

אם דן היה יודע שפגישה שלישית אצל החרדים זה וורט סביר להניח שהיה עוצר את זה כבר בפגישה הראשונה.

את דן אני מכירה מגיל 15 בערך, הוא בן דוד של מורן, חברת ילדות מסורה שקיבלתי במתנה.

כשהכרתי אותו הייתה לו חברה, תמיד הייתה לו חברה. אף פעם לא באמת הבנתי את האנשים האלה שכל הזמן נמצאים בזוגיות. כמה אפשר להיות עם אותו בן אדם ועוד בגיל כ"כ מטומטם כשאתה בקושי מסתדר עם עצמך!

בכל פעם שלא הייתה לו חברה היינו בסוג של קשר. אני לא באמת זוכרת למה זה לא עבד בנינו או איך סיימנו את הקשרים שלנו, אני רק זוכרת שבכל פעם שהיינו נפגשים היה משהו באוויר, אני לא יודעת להסביר ואולי זה משהו שרק אני הרגשתי.

עברו השנים ורצה הקב"ה והפגיש בנינו שוב. הפעם היינו בוגרים יותר, מחושבים יותר ובעיקר חוזרים בתשובה יותר!

בפגישות היה לי די נחמד שזה משהו די מוזר לשמוע ממני. אני האדם שהכי שונא פגישות בארץ! למרות שאני אדם מאוד פגישתי. (פגישתי?!?!?)

מאחר והיה לנו היכרות מוקדמת היה לי ולו הרבה יותר נוח ביחד.

אממה מה?? כנראה נפגשנו בזמן הכי לא נכון.

מאחר והרב הבטיח לי שאני מתחתנת השנה מורן המסורה החליטה לתת גז ולירות לכל הכיוונים. דן היה אחד מהכיוונים. אבל דן היה פרוד טרוד טרי.

הוא סיים מערכת זוגית של חמש שנים רק לפני כמה חודשים ספורים, הסיבה לכך הייתה הדת. הוא מאוד התחזק והצד השני נשאר מאחור. הציפיות לא אותן ציפיות והדרך לא אותה דרך והמעיל כבר לא מועיל. זאת אומרת הם לא נפרדו כי לא אהבו אלא כי הרצונות היו מנוגדים.

והנה הגיעה לה גב' שדה (אני) בביטחון מלא לפגישה מס' 1 והדבר האחרון שעבר לה (לי) בראש זה שדן ישלול אותה (אותי) מכמה סיבות:

א.      אף אחד לא שלל אותי עד עכשיו

ב.      כי זה דן כאילווו הוא אמור להיות מעולף עליי עוד מימים עברו.

ג.       כי הרב אמר שהשנה אני מתחתנת!

ד.       כי שנינו נשארנו רווקים עד עצם היום הזה ושנינו בתשובה! אם זה לא סימן אז סימן מהו?!

ה.      סתם כי עפה על עצמי.

מורן המסורה הדגישה וחזרה "אל תפתחי ציפיות" ואני שציפיות פיתחו אותי לא התייחסתי למשפט החוזר והנשנה שלה עקב אותן סיבות המפורטות לעיל.

אחרי פגישה מס' 1 שהייתה מאוד נחמדה עודכנתי ע"י מורן המסורה שיש פגישה מס' 2 מבחינתו וכמובן גם מבחינתי. בפגישה מס' 3 הגיעה התפנית.

אני ודן לא ישבנו לשיחה רצינית מעולם, ז"א יש בנינו הכרות שטחית בלבד, לכן היה נורא מסקרן לשבת ולשמוע אותו ולנסות להכיר לעומק. תוך כדי הפגישות הבנתי שהוא ממש התחזק. ז"א הכיוון שלו הוא די חרדי. בית בלי טלוויזיה, טלפון כשר, כיסוי ראש, ילדים בתלמוד תורה וכו'.

מלחיץ? מלחיץ!

דן לא הכיר אותי באמת. את הניסיונות שנאלצתי להתמודד איתם. את הקשיים שחיכו לי בכל פינה, הייאוש שפקד אותי לא פעם, האכזבה שהשתלטה לי על המבט, הכרית שספוגה בדמעות מידי לילה וגם מידי יום בעיקר בשבתות, חגים, חול המועד ואירועים כאלה ואחרים.

האמת? איך יכיר? לא סיפרתי בכלל.

הדבר היחיד שהסכמתי לחשוף הוא שעברתי תקופה מאוד קשה שבעקבותיה הייתה לי ירידה רוחנית והרצון שלי לבית דתי, רוחני, כשר ואמיתי קצת נדחק לפינה.

כבר שנה שלא יצאתי לפגישות. לא רציתי לשמוע על נושא השידוכים! כ"כ מייגע לדבר על עצמך, לנסות לשווק את עצמך בצורה הכי יפה שיש, להגיש את החסרונות שלך בעדינות שחלילה לא יבהלו ויברחו.

דן נבהל והרגיש שאין לו תחושת ביטחון איתי. רק חבל שאת זה הוא אמר בפגישה מס' 3.

אני מצידי כבר כ"כ הייתי שם. היה לי ברור שלא תהיה לי טלוויזיה ומובן מאליו נושא הכיסוי ראש ואורך החצאית. בכל זאת פגישה שלישית זה לא צחוק זה וורט J

לא היה לי דרך לתת לו ביטחון. אמנם ידעתי בלב שלם שאני אחזור בתשובה שלמה! שהבית שלי יהיה בית שעושה נחת רוח לה' ושהשכינה תהיה השכנה הכי טובה שלי!! אבל לא יכולתי להוציא את זה מהפה שלי. פחדתי להגיד את המילים המבטיחות האלה.

בעיקר בגלל שהוא לא קיבל את הקשיים שלי, הוא לא קיבל אותי באמת ומה לעשות אני חתיכת חבילה לטוב ולרע.

כ"כ רציתי שבמקום להציב תנאים הוא יקרב ויהיה סבלני ויאמין בי ויאמין לי! אבל הוא כבר בא עייף, אין לו כוח וסבלנות להכיל עוד קשיים. אפשר להבין אותו הוא עבר פרידה מאוד קשה שבה הקריב את אהבתו למען אהבת ה' וכנראה ציפה להכיר את הרבנית קוק או לפחות את הסגנית שלה.

הוא לא ראה את הלב שלי.

ואני שקיבלתי מעצמי את תואר המתאכזבת הראשית לישראל כ"כ התאכזבתי מההחלטה שלו לסיים את הקשר. זה פשוט לא הסתדר לי עם התחושות שלי, עם האינטואיציה שלי, עם ההרגשה שזהו, נגמרו החיפושים! האבדה נמצאה!! הרווקה הנצחית מתחתנת! שמעתם?? אפשר להפסיק להתפלל לזיווגה! מעכשיו – נטלי בת מזל לזרע קודש בר קיימא!

אז זהו, זה לא זה. אפשר לפזר את ההפגנה, זאת הייתה אזעקת שווא אפשר לחזור ולהתפלל לזיווגי. אבל חכו עם הדמעות זה לא לעוד הרבה זמן :) 

ואני פונה אליך בורא עולם, אבא שבשמיים, מלך מלכי המלכים!!

מצאת לך מתי לשלוח לי ניסיון כזה...בין כה אני הולכת על חבל דק כדי להגיע עד אליך ומרגישה שכל שניה הרוח הנושבת מפילה אותי למטה. אנא ממך החזק לי את היד רק שלא אפול!!!

"ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך!!!!"

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

בס"ד                                                                                                                                      

כבר הרבה זמן שאני רוצה להתחיל לכתוב את הספר שלי. כל יום דוחה למחר, כל מחר למחרתיים.

כשדן אמר שהוא לא רוצה טלוויזיה בבית הבנתי שכנראה יהיה לי מספיק זמן פנוי כדי לכתוב סוף כל סוף את הספר שלי.  

לבסוף התחלתי אותו עוד בהיותי רווקה בתקווה שאסיים אותו נשואה מאושרת לפחות עם ילד אחד ובלי טלוויזיה!!

דן? דן החליט לסיים את הקשר שלנו לאחר שלוש פגישות.

אם דן היה יודע שפגישה שלישית אצל החרדים זה וורט סביר להניח שהיה עוצר את זה כבר בפגישה הראשונה.

את דן אני מכירה מגיל 15 בערך, הוא בן דוד של מורן, חברת ילדות מסורה שקיבלתי במתנה.

כשהכרתי אותו הייתה לו חברה, תמיד הייתה לו חברה. אף פעם לא באמת הבנתי את האנשים האלה שכל הזמן נמצאים בזוגיות. כמה אפשר להיות עם אותו בן אדם ועוד בגיל כ"כ מטומטם כשאתה בקושי מסתדר עם עצמך!

בכל פעם שלא הייתה לו חברה היינו בסוג של קשר. אני לא באמת זוכרת למה זה לא עבד בנינו או איך סיימנו את הקשרים שלנו, אני רק זוכרת שבכל פעם שהיינו נפגשים היה משהו באוויר, אני לא יודעת להסביר ואולי זה משהו שרק אני הרגשתי.

עברו השנים ורצה הקב"ה והפגיש בנינו שוב. הפעם היינו בוגרים יותר, מחושבים יותר ובעיקר חוזרים בתשובה יותר!

בפגישות היה לי די נחמד שזה משהו די מוזר לשמוע ממני. אני האדם שהכי שונא פגישות בארץ! למרות שאני אדם מאוד פגישתי. (פגישתי?!?!?)

מאחר והיה לנו היכרות מוקדמת היה לי ולו הרבה יותר נוח ביחד.

אממה מה?? כנראה נפגשנו בזמן הכי לא נכון.

מאחר והרב הבטיח לי שאני מתחתנת השנה מורן המסורה החליטה לתת גז ולירות לכל הכיוונים. דן היה אחד מהכיוונים. אבל דן היה פרוד טרוד טרי.

הוא סיים מערכת זוגית של חמש שנים רק לפני כמה חודשים ספורים, הסיבה לכך הייתה הדת. הוא מאוד התחזק והצד השני נשאר מאחור. הציפיות לא אותן ציפיות והדרך לא אותה דרך והמעיל כבר לא מועיל. זאת אומרת הם לא נפרדו כי לא אהבו אלא כי הרצונות היו מנוגדים.

והנה הגיעה לה גב' שדה (אני) בביטחון מלא לפגישה מס' 1 והדבר האחרון שעבר לה (לי) בראש זה שדן ישלול אותה (אותי) מכמה סיבות:

א.      אף אחד לא שלל אותי עד עכשיו

ב.      כי זה דן כאילווו הוא אמור להיות מעולף עליי עוד מימים עברו.

ג.       כי הרב אמר שהשנה אני מתחתנת!

ד.       כי שנינו נשארנו רווקים עד עצם היום הזה ושנינו בתשובה! אם זה לא סימן אז סימן מהו?!

ה.      סתם כי עפה על עצמי.

מורן המסורה הדגישה וחזרה "אל תפתחי ציפיות" ואני שציפיות פיתחו אותי לא התייחסתי למשפט החוזר והנשנה שלה עקב אותן סיבות המפורטות לעיל.

אחרי פגישה מס' 1 שהייתה מאוד נחמדה עודכנתי ע"י מורן המסורה שיש פגישה מס' 2 מבחינתו וכמובן גם מבחינתי. בפגישה מס' 3 הגיעה התפנית.

אני ודן לא ישבנו לשיחה רצינית מעולם, ז"א יש בנינו הכרות שטחית בלבד, לכן היה נורא מסקרן לשבת ולשמוע אותו ולנסות להכיר לעומק. תוך כדי הפגישות הבנתי שהוא ממש התחזק. ז"א הכיוון שלו הוא די חרדי. בית בלי טלוויזיה, טלפון כשר, כיסוי ראש, ילדים בתלמוד תורה וכו'.

מלחיץ? מלחיץ!

דן לא הכיר אותי באמת. את הניסיונות שנאלצתי להתמודד איתם. את הקשיים שחיכו לי בכל פינה, הייאוש שפקד אותי לא פעם, האכזבה שהשתלטה לי על המבט, הכרית שספוגה בדמעות מידי לילה וגם מידי יום בעיקר בשבתות, חגים, חול המועד ואירועים כאלה ואחרים.

האמת? איך יכיר? לא סיפרתי בכלל.

הדבר היחיד שהסכמתי לחשוף הוא שעברתי תקופה מאוד קשה שבעקבותיה הייתה לי ירידה רוחנית והרצון שלי לבית דתי, רוחני, כשר ואמיתי קצת נדחק לפינה.

כבר שנה שלא יצאתי לפגישות. לא רציתי לשמוע על נושא השידוכים! כ"כ מייגע לדבר על עצמך, לנסות לשווק את עצמך בצורה הכי יפה שיש, להגיש את החסרונות שלך בעדינות שחלילה לא יבהלו ויברחו.

דן נבהל והרגיש שאין לו תחושת ביטחון איתי. רק חבל שאת זה הוא אמר בפגישה מס' 3.

אני מצידי כבר כ"כ הייתי שם. היה לי ברור שלא תהיה לי טלוויזיה ומובן מאליו נושא הכיסוי ראש ואורך החצאית. בכל זאת פגישה שלישית זה לא צחוק זה וורט J

לא היה לי דרך לתת לו ביטחון. אמנם ידעתי בלב שלם שאני אחזור בתשובה שלמה! שהבית שלי יהיה בית שעושה נחת רוח לה' ושהשכינה תהיה השכנה הכי טובה שלי!! אבל לא יכולתי להוציא את זה מהפה שלי. פחדתי להגיד את המילים המבטיחות האלה.

בעיקר בגלל שהוא לא קיבל את הקשיים שלי, הוא לא קיבל אותי באמת ומה לעשות אני חתיכת חבילה לטוב ולרע.

כ"כ רציתי שבמקום להציב תנאים הוא יקרב ויהיה סבלני ויאמין בי ויאמין לי! אבל הוא כבר בא עייף, אין לו כוח וסבלנות להכיל עוד קשיים. אפשר להבין אותו הוא עבר פרידה מאוד קשה שבה הקריב את אהבתו למען אהבת ה' וכנראה ציפה להכיר את הרבנית קוק או לפחות את הסגנית שלה.

הוא לא ראה את הלב שלי.

ואני שקיבלתי מעצמי את תואר המתאכזבת הראשית לישראל כ"כ התאכזבתי מההחלטה שלו לסיים את הקשר. זה פשוט לא הסתדר לי עם התחושות שלי, עם האינטואיציה שלי, עם ההרגשה שזהו, נגמרו החיפושים! האבדה נמצאה!! הרווקה הנצחית מתחתנת! שמעתם?? אפשר להפסיק להתפלל לזיווגה! מעכשיו – נטלי בת מזל לזרע קודש בר קיימא!

אז זהו, זה לא זה. אפשר לפזר את ההפגנה, זאת הייתה אזעקת שווא אפשר לחזור ולהתפלל לזיווגי. אבל חכו עם הדמעות זה לא לעוד הרבה זמן :) 

ואני פונה אליך בורא עולם, אבא שבשמיים, מלך מלכי המלכים!!

מצאת לך מתי לשלוח לי ניסיון כזה...בין כה אני הולכת על חבל דק כדי להגיע עד אליך ומרגישה שכל שניה הרוח הנושבת מפילה אותי למטה. אנא ממך החזק לי את היד רק שלא אפול!!!

"ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך!!!!"


דפנה (השם האמיתי שמור במערכת), 05/04/16 12:27
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.