כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
הכרויות ופנאי
הכרויות ופנאי > פעם אחת יותר מדי....
 
זהו סיפור אישי, שמתוכו הייתי רוצה להציע מספר הצעות בהתנהלות שלנו באתר, אני פונה לעצמי לא פחות ואף יותר, משאני פונה אליכם. חטאתי בדברים אלו לא פעם ולא פעמיים, וכעת אני עושה תשובה...
מ.כ. | פורסם: 02/04/15 12:59

זה קרה במסע אחד, מסע אחד מיני רבים מספור.

ראיתי ארמון בראש הר, גדול ונוצץ, אך מעליו נוטה מעטה שחור,

המסתיר מהעין ומרחיק מהלב,

אך בתוכי פנימה יצר הסקרנות הפך רעב,

רציתי לחקור, לשאול ולדרוש, פשוט רציתי לדעת הכול,

מה מסתתר שם בפנים, היש גישה, לאן הוא מוביל, האם אני יכול...

לא קיבלתי מענה, לא הנהון ולא מחווה,

נקשתי בדלת, ממש בשקט, מנסה לקבל תשובה,

שומע חלון שנפתח, מעיף מהר מבט,

אך בטרם אספיק לראות, הוא נסגר ובאדן נחבט,

ניגש שוב בהיסוס, נוקש בשנית,

עיני בחלון, נעוצות כחנית,

והלב פועם, בקצב לא רגיל,

מצפה ומייחל לתשובה, כרגיל,

והשעות חולפות להן, והופכות לימים,

ואני שם ממתין, עם פרח ביד ולב תמים,

מחשבות רצות, בראשי מתלבט,

רגשות מתנגשים, הלב צובט,

 

ניסיון אחרון, כך אני אומר,

עוד פעם אחת ואחר אוותר,

אנסה הפעם לדפוק קצת חזק,

אקרא גם בקול, אולי ישמעוני ממרחק,

ניגש שוב לאט, נושא בידי עדינות וכוח,

עם תקווה גדולה, אך גם חשש, שלא נותן לי מנוח,

דופק בדלת, קורא בקול,

צועד לאחור, נזהר שלא ליפול,

ופתאום....

 

בום! טרח! הדלת נופלת! הכול נשבר!

רסיסים עפים לכל עבר, פוצעים כל איבר,

מביט שוב למעלה, לעבר החלון המדובר,

ואלי מביטות עיניים זוהרות כענבר,

הלב דופק, בום! בום! בום! מבולבל ונרגש,

צעקה נפלטת מפי, היי! אתה שם למעלה! חכה רגע, ברנש!

ופתאום שער נופל, עשוי ברזל ופלדה,

ורוח קסם אוחזת בי, מרחיקה, כאילו לפי פקודה,

מתנער, מתעורר, כמו מקיץ מחלום,

והלב שוב נרגע, כבר הפסיק הוא לפעום,

אך אין הוא עוד בית לחלום ותקווה,

כעת יש כאב ויאוש, והרבה אכזבה,

מביט הלאה, ארמון ניבט ממרחק,

מסתכל אל הדרך, הים אותה כבר מחק,

אין גישה ואין שביל, והים עמוק ומוזר,

סוער הוא ורוגש, כרגשותיו של אדון ההר

עומד מבולבל ונבוך, בוש ונכלם,

רוצה לבקש סליחה, בשפת הים נבלם,

לוקח בקבוק, וכותב לה מכתב,

חותם בסליחה, ומדגיש בקו,

הבקבוק מתרחק, אני צופה אל הים,

נושם עמוק, אוזר כוח, ויוצא לעולם,

מתמלא בתקווה, וחוכמה חדשה,

אל היעד אגיע, גם אם הדרך קשה.

חבר'ה - זהו סיפור אישי, שמתוכו הייתי רוצה להציע מספר הצעות בהתנהלות שלנו באתר, אני פונה לעצמי לא פחות ואף יותר, משאני פונה אליכם. חטאתי בדברים אלו לא פעם ולא פעמיים, וכעת אני עושה תשובה.

דבר ראשון - צריך לזכור שמאחורי כל 'כרטיס' יושב בן אדם, עם לב ומחשבות ורגשות, עם תקווה למצוא בןבת זוג, שזה בכלל נושא רגיש. זה אומר שני דברים - האחד לא להתעלם מהודעות. גם אם לא נראה לכם - פשוט תכתבו - אני לא מעונייןת, יש משפט מובנה במערכת ככה שממש לא צריך להתאמץ לנסח. אני יודע שההרגשה יותר קלה כשמתעלמים, מאשר לכתוב לא, אלא שבאותו רגע צריך להתחשב במה שהצד השני מרגיש. זו לא חובה. זכותו של כל אחד לבחור שלא לענות. במיוחד באינטרנט. ואעפ"כ לעניות דעתי זו דרך ארץ.

השני - הוא לא ללחוץ. אם מישהו לא עונה כנראה שהוא לא מעוניין. אם הוא אומר לא, אז כנראה שלא. השתדלות היא דבר חיובי, אך צריך לדעת להיזהר. בחיים לא תיארתי לעצמי שאפול בנקודות בין אישיות אלו. מבלי להקל מאשמתי, אני מאמין שהמרחק ותקשורת המילים הכתובות, הם גורמים מסייעים. לכן צריך להקפיד יותר.

בהצלחה לכולם, 

מ.כ. השם שמור במערכת

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

זה קרה במסע אחד, מסע אחד מיני רבים מספור.

ראיתי ארמון בראש הר, גדול ונוצץ, אך מעליו נוטה מעטה שחור,

המסתיר מהעין ומרחיק מהלב,

אך בתוכי פנימה יצר הסקרנות הפך רעב,

רציתי לחקור, לשאול ולדרוש, פשוט רציתי לדעת הכול,

מה מסתתר שם בפנים, היש גישה, לאן הוא מוביל, האם אני יכול...

לא קיבלתי מענה, לא הנהון ולא מחווה,

נקשתי בדלת, ממש בשקט, מנסה לקבל תשובה,

שומע חלון שנפתח, מעיף מהר מבט,

אך בטרם אספיק לראות, הוא נסגר ובאדן נחבט,

ניגש שוב בהיסוס, נוקש בשנית,

עיני בחלון, נעוצות כחנית,

והלב פועם, בקצב לא רגיל,

מצפה ומייחל לתשובה, כרגיל,

והשעות חולפות להן, והופכות לימים,

ואני שם ממתין, עם פרח ביד ולב תמים,

מחשבות רצות, בראשי מתלבט,

רגשות מתנגשים, הלב צובט,

 

ניסיון אחרון, כך אני אומר,

עוד פעם אחת ואחר אוותר,

אנסה הפעם לדפוק קצת חזק,

אקרא גם בקול, אולי ישמעוני ממרחק,

ניגש שוב לאט, נושא בידי עדינות וכוח,

עם תקווה גדולה, אך גם חשש, שלא נותן לי מנוח,

דופק בדלת, קורא בקול,

צועד לאחור, נזהר שלא ליפול,

ופתאום....

 

בום! טרח! הדלת נופלת! הכול נשבר!

רסיסים עפים לכל עבר, פוצעים כל איבר,

מביט שוב למעלה, לעבר החלון המדובר,

ואלי מביטות עיניים זוהרות כענבר,

הלב דופק, בום! בום! בום! מבולבל ונרגש,

צעקה נפלטת מפי, היי! אתה שם למעלה! חכה רגע, ברנש!

ופתאום שער נופל, עשוי ברזל ופלדה,

ורוח קסם אוחזת בי, מרחיקה, כאילו לפי פקודה,

מתנער, מתעורר, כמו מקיץ מחלום,

והלב שוב נרגע, כבר הפסיק הוא לפעום,

אך אין הוא עוד בית לחלום ותקווה,

כעת יש כאב ויאוש, והרבה אכזבה,

מביט הלאה, ארמון ניבט ממרחק,

מסתכל אל הדרך, הים אותה כבר מחק,

אין גישה ואין שביל, והים עמוק ומוזר,

סוער הוא ורוגש, כרגשותיו של אדון ההר

עומד מבולבל ונבוך, בוש ונכלם,

רוצה לבקש סליחה, בשפת הים נבלם,

לוקח בקבוק, וכותב לה מכתב,

חותם בסליחה, ומדגיש בקו,

הבקבוק מתרחק, אני צופה אל הים,

נושם עמוק, אוזר כוח, ויוצא לעולם,

מתמלא בתקווה, וחוכמה חדשה,

אל היעד אגיע, גם אם הדרך קשה.


מ.כ., 02/04/15 12:59
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 

אני שמחה שהאמירה הזו באה מגבר....בדרך כלל לצערי אנחנו הנפגעות....רואים תמונה שלנו...בלי להכיר -לדבר קודם...ישר פוסלים...

! דווח למנהל האתר

כל מילה בסלע.

! דווח למנהל האתר

כל מילה סלע וגם לי יש מה להוסיף על אותן בנות ששמות תמונות יפות ואתה מגיע לפגישות ולא דובים ולא יער.התמונות מלפני 5 שנים או תמונות מהשנתיים האחרונות שעברו פוטושופ,כל כך חבל על הרגשות על הציפיות על האכזבה  על יראת שמיים,על הזמן על המרחקים על הדלק........בואו לרגע נהיה אמיתים,את זה מה שאת ואתה זה מה שאתה וככל שנהיה יותר כנים ,כן תהיה יותר ברכה והצלחה לכולם

! דווח למנהל האתר

תמונה זה לא הכל תנסו לראות  מה בתוך הבן / בת אדם תהיו יצירתים !!! 

! דווח למנהל האתר

לכל מי שכועס על בנים שפוסלים על תמונה:

בתור בן אני יודע שלפי תמונה אני יכול לדעת הרבה. מי שלא מנסה ליצור רושם שונה בתמונות שלו- אז החיצוניות זאת הדרך של הפנימיות להתבטא. ואני אומר לכם (בעיקר לכן) שאני ממש לא מחפש אחת מלכת היופי, פשוט אני יכול לראות בתמונה אם זה מתאים, אני חושב שהמדדים של כל אדם ליופי הם שונים, והגיוני שאדם ייפסול על תמונה כי ברור לו שזה לא ילך. 

"תמונה אחת שווה אלף מילים"

! דווח למנהל האתר

אני בחרתי שלא להוסיף תמונה.בכדי ליצור סקרנות אצל הגבר ולראות האם הוא מחפש גם פנימיות..רק שזה רלוונטי אני מעבירה בפרטי תמונה...אני חושבת שיאה כך לעשות.בייחוד לבחורה...

! דווח למנהל האתר

 ככלל לענות "לא" וכו.. בנימוס, זה לא פוגע ועדיף מהתעלמות.

ככה אני נוהג לעשות..

! דווח למנהל האתר

צודק בכל מילה!?

! דווח למנהל האתר

צודק בכל מילה!?

! דווח למנהל האתר