כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
הכרויות ופנאי
הכרויות ופנאי > "בקרוב אצלך..."
 
"אני יודעת, הם לא עושים את זה מכוונות רעות. אבל מבחינתי זה לא משנה. לשמוע במהלך שעתיים וחצי חמישים ושש פעמים את צמד המילים האלו ננעצות בי, זה משהו שהוא מעבר לכוחותיי. אחת הסיבות שרווקות שונאות חתונות, זה בגלל המילים ה'תמימות' הללו.
הרב יוני לביא | פורסם: 20/11/13 13:42

"אני יודעת, הם לא עושים את זה מכוונות רעות. אבל מבחינתי זה לא משנה. לשמוע במהלך שעתיים וחצי חמישים ושש פעמים את צמד המילים האלו ננעצות בי, זה משהו שהוא מעבר לכוחותיי. אחת הסיבות שרווקות שונאות חתונות, זה בגלל המילים ה'תמימות' הללו. שלא לדבר על המקרים בהם הן הופכות משאלה לסוג של האשמה, ומצטרפת אליהן השאלה החטטנית "נו, מה נשמע? יש משהו חדש?...". 'סליחה? למה את חושבת שאשתף אותך בעניין אישי כזה?! הרי אם הייתי מתארסת, יש להניח שהיית שומעת על זה. ואם דברים עדיין בתהליכים והכול פתוח לכאן ולכאן, למה נראה לך שאת האדם שאבחר לשתף אותו במידע הרגיש הזה?!'.

הרי הסיטואציה כמעט ולא משנה. חתונה, בר מצווה, ברית, לוויה, כל מיני דודות ונשים מבוגרות שאפילו את שמן אני לא יודעת, נעמדות מולי ויורות את האיחול האולטימטיבי, כשעליי נגזר להשפיל מבט ולענות בקול מתנחמד, בפעם האלף "תודה. אמן. בעזרת ה'....". אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה בשנה האחרונה הייתי יכולה לכסות לעצמי את הוצאות החתונה פלוס התחלה מכובדת של חיסכון לדירה לילדים. 'מה חדש?', את שואלת. המון חדש! סיימתי את התואר בהצטיינות, קיבלתי עבודה חדשה, קניתי מכונית, למדתי והתפתחתי באלף תחומים בשנה האחרונה, אבל כל זה הרי לא רלוונטי, לא? כל עוד הטבעת חסירה מאצבעי, כל זה כקליפת השום בעינייך...'.

ולכן, אם אתם באמת רוצים לעזור, עשו טובה, תחסכו ממני את הברכה הזו. תתפללו עלי, תציעו לי הצעות, תתעניינו בי כבן-אדם ולא כ'רווקה'. מספיק קשה לי עם הסיטואציה, גם בלי ערימות הסקרנות, החטטנות והאטימות שמעמיסים עלי אנשים טובים אבל חסרי רגישות".

 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

"אני יודעת, הם לא עושים את זה מכוונות רעות. אבל מבחינתי זה לא משנה. לשמוע במהלך שעתיים וחצי חמישים ושש פעמים את צמד המילים האלו ננעצות בי, זה משהו שהוא מעבר לכוחותיי. אחת הסיבות שרווקות שונאות חתונות, זה בגלל המילים ה'תמימות' הללו. שלא לדבר על המקרים בהם הן הופכות משאלה לסוג של האשמה, ומצטרפת אליהן השאלה החטטנית "נו, מה נשמע? יש משהו חדש?...". 'סליחה? למה את חושבת שאשתף אותך בעניין אישי כזה?! הרי אם הייתי מתארסת, יש להניח שהיית שומעת על זה. ואם דברים עדיין בתהליכים והכול פתוח לכאן ולכאן, למה נראה לך שאת האדם שאבחר לשתף אותו במידע הרגיש הזה?!'.

הרי הסיטואציה כמעט ולא משנה. חתונה, בר מצווה, ברית, לוויה, כל מיני דודות ונשים מבוגרות שאפילו את שמן אני לא יודעת, נעמדות מולי ויורות את האיחול האולטימטיבי, כשעליי נגזר להשפיל מבט ולענות בקול מתנחמד, בפעם האלף "תודה. אמן. בעזרת ה'....". אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה בשנה האחרונה הייתי יכולה לכסות לעצמי את הוצאות החתונה פלוס התחלה מכובדת של חיסכון לדירה לילדים. 'מה חדש?', את שואלת. המון חדש! סיימתי את התואר בהצטיינות, קיבלתי עבודה חדשה, קניתי מכונית, למדתי והתפתחתי באלף תחומים בשנה האחרונה, אבל כל זה הרי לא רלוונטי, לא? כל עוד הטבעת חסירה מאצבעי, כל זה כקליפת השום בעינייך...'.

ולכן, אם אתם באמת רוצים לעזור, עשו טובה, תחסכו ממני את הברכה הזו. תתפללו עלי, תציעו לי הצעות, תתעניינו בי כבן-אדם ולא כ'רווקה'. מספיק קשה לי עם הסיטואציה, גם בלי ערימות הסקרנות, החטטנות והאטימות שמעמיסים עלי אנשים טובים אבל חסרי רגישות".

 


הרב יוני לביא, 20/11/13 13:42
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.