כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > פרשת יתרו- עם ישראל – מתאים לך ?!
 
לעתים יש לי הרגשה, שלא כל יהודי שמח בכך שהוא שייך לעם היהודי. יש אנשים שאינם רואים את הטוב והיפה שבדת היהודית, אך אם ילמדו – יבינו את הגדולה שבכל דבר.
עדנה ויג | פורסם: 16/02/17 14:44

     יתרו, שהיה כהן מדיָן,אשר הזמין את משה לביתו לאחר שעזר לבנותיו להשקות את צאנן, ונתן לו את בתו צפורה לאשה,שמע על הנסים שנעשו לבני ישראל (רש"י פירש: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק) ובא למשה. הוא שמח בהצלת עם ישראל, הכיר בגדולת ה' ובגדולת בני ישראל שיודעים גם להילחם (במלחמה בעמלק) וגם להתפלל ולחוות נסים (בקריעת ים סוף) והוא רצה להתגייר. הוא ויתר על מעמדו הרם במדיָן ועל תאריו השונים ולאחר שהייתו עם משה ונתינת עצות טובות כיצד נכון לשפוט את העם, לדעתו, שב לביתו כדי לגייר את בני משפחתו (לפי פירושו של רש"י).

    אנשים נוספים בחרו להצטרף מרצונם החופשי לעם ישראל:  

*הגר, שהיתה לפי הדרש נסיכה מצרית, בת פרעה, העדיפה להיות שפחה בבית אברהם אבינו. אברם ושרי באו למצרים ובשובם לארץ הגר באה אתם והיתה שפחתה של שרי, עד ששרי הציעה אותה כאשה לבעלה, כדי שיוולד לו ילד. (בראשית ט"ז,1)

*בִתיה, אף היא בת פרעה (אחֵר, שכן כל מלך במצרים כנראה נקרא "פרעה"), הצילה את משה בהיותו בתיבה על היאור והצטרפה לבני ישראל. "וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד" (דברי הימים א' ד',18) יש פירוש שנִשאה לכלב בן יפונה.

*אנשים רבים ממצרים, הצטרפו לבני ישראל, בעת יציאתם ממצרים. "וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד" (שמות יב,38). מה גרם להם לרצות לעזוב את ארצם וללכת עם בני ישראל? נִתנו לכך הסברים שונים: ייתכן שהם העריכו את משה בעל האישיות היחודית, ייתכן שהנסים הרבים שנעשו במצרים גרמו להם להאמין ב-ה' (וכמובן שיש פירושים נוספים).

*גם בגאולה העתידית, יצטרפו אנשים נוספים לבני ישראל וביניהם גם מלכים ושרים  "והיו מלכים אֹמניך ושרותיהם מיניקותיך. אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו" (ישעיהו מ"ט,23). כתוב בפסוק שמלכים רבים וגם שרים, ירצו להיות עִם בני ישראל. המלך (וכן גם השר) יהיה מוכן לוותר על מלכותו ועל הכבוד שהיה לו בארצו, והוא שהיה רגיל שישתחוו לו וימלאו את כל ציווייו, ישתחווה לבני ישראל וייתן להם כבוד רב. מדוע יעשו זאת מכובדי הגויים? ברור שצריכה להיות לכך סיבה משמעותית.

שאלות למחשבה: אם לא היית שייך לעם ישראל – האם היית רוצה להצטרף לעם ישראל ? 

מה ראו ורואים ביהדות וביהודים, אנשים שמבחירה חופשית רוצים להצטרף לעם ישראל ?

הצעות לתשובות: *העמים שמים לב לדברים מיוחדים שיש בעם ישראל ומעריכים זאת:

עם ישראל משלב "ספרא (=לימוד תורה) וסייפא (=לחימה, שימוש בכלי נשק)".

היהודים הם חכמים: הגויים יאמרו "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד',6). לאורך השנים ניתן לראות שמספר היהודים העוסקים במדע ובעלי הישגים משמעותיים רב ביחס לאחוז היהודים באוכלוסיית העולם, ורבים מהם אף זכו בפרס נובל.

*הכרה בטוב שיש בעם ישראל. כל אדם בעם ישראל הוא גב"ר אמיתי, "שלשה סימנים יש באומה זו" (יבמות דף ע"ט,עמוד א') יש שלוש מידות (=תכונות) שמאפיינות את היהודים: גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים,

*העמים מכירים בגדולת ה', שהוא בורא העולם ומנהיגו ועושה נסים שאף אחד לא יכול לעשות כמותם.

       לעתים יש לי הרגשה, שלא כל יהודי שמח בכך שהוא שייך לעם היהודי. יש אנשים שאינם רואים את הטוב והיפה שבדת היהודית, אך אם ילמדו – יבינו את הגדולה שבכל דבר. יש אנשים שאולי אינם מבינים מהי המשמעות של היות אדם יהודי ולכן אינם מעריכים זאת. יש יהודים שאִבדו את הדרך, או שמא כלל אינם יודעים מהי דרך היהדות, בה עליהם ללכת. סבורים הם שכל דבר ש"העולם" אומר, הוא הצודק, אך אין זה נכון לחשוב שהשני תמיד צודק ולא אנחנו – גם לנו מותר להיות צודקים! מותר לנו לעמוד על דעתנו ודתנו ולהתעקש כשזה נחוץ וחשוב.                                            

אדמונד פלג ( (Edmond Flegשהיה משורר וסופר יהודי, התרחק מהיהדות ובזמן משפט דרייפוס הוא שב והתקרב אליה ואז כתב: "אבל אתה, האם תחוש עצמך יהודי, ילדי? אומרים לי: יהודי הנך משום שיהודי נולדת. לא רצית בזאת, אינך יכול לשנות זאת. האם יספיק לך הסבר זה אם לאחר שתיוולד יהודי, לא תחוש עצמך יהודי ?

לרגעים דואב הייתי על שהיו אבות אבותי צרי אופק וחזקים כל כך באמונתם. כשנכלאו בגטאות שלהם על ידי הבוז והשנאה, הרי הם לפחות ידעו על שום מה. אני לא ידעתי מאומה. איך לדעת ?

יהודי אני מפני שמזרע ישראל נולדתי, ולאחר שחזרתי ומצאתיו (הכותב הגיע למסקנה שחשוב לו להיות יהודי, הוא חש קשר לדתו והתקרב שוב אליה) רוצה אני שיחיה אחרי, חי יותר משהוא בתוכי – אני.

הוא כתב רשימה של הסברים עצמיים, מדוע הוא בוחר ביהדותו:

יהודי אני מפני שבכל עת בה נשמעת זעקת יאוש – היהודי מקווה.  יהודי אני מפני שדברו של ישראל הוא העתיק ביותר והחדש ביותר. יהודי אני מפני שהבטחתו של ישראל, היא ההבטחה האוניברסלית. יהודי אני מפני שלגבי ישראל אין העולם מוגמר: בני אדם מביאים אותו לידי גמר. יהודי אני מפני שמעל לאדם, מעמיד ישראל את יחידותו ואחדותו של אלוהים. יהודי אני !  – ואתה" ?!

    אדם עלול לחשוב על עצמו מחשבות מקטינות: מי אני? מה אני שווה? ועוד. אך כאשר אדם אחר יאמר לו דברים טובים שהוא רואה בו, יבין האדם שהוא מיוחד במינו וערכו ובטחונו העצמי יעלו. ברמת הכלל יכול לחול תהליך דומה - העם כולו עלול לחשוב שהוא לא מיוחד ולערוך השוואות (שאינן נכונות מבחינה אוביקטיבית) בינו לבין עמים אחרים ולחשוב שהם טובים יותר מבחינות שונות, אך כאשר ישמע מה דעת האחרים עליו, יכיר בסגולותיו.

כיום אנו חייבים ללמוד - כל העם - להאמין בעצמנו, ביכולותינו, בצידקת דרכנו, בגדולתנו, בעוצמותינו, בארצנו, בדתנו, באמונתנו. דרך ארוכה עברנו מאז יצא עם ישראל ממצרים, עבר את ים סוף, הלך במדבר והגיע לארץ. כיום יש לנו מדינה משלנו ואין סיבה שיהודים יוסיפו לחיות בגולה, אלא המצב הרצוי הוא שכל היהודים יכירו בטוב שבארץ ויבואו אליה. לשם כך צריך ללמוד מהי היהדות, מה הם ערכיה, מה הם השורשים החזקים של עמנו – האבות והאמהות וכל הדורות לאורך ההסטוריה.

הרב קוק זצ"ל כתב (אורות, עמוד כ"ה): "אם שטוחה היא הכרתנו את עצמנו, שטוחה היא הכרת העולם את ערכנו". עלינו, היהודים, ללמוד ולהכיר את מקורותינו וערכינו ולא להסתפק בידיעתם באופן שטחי וחלקי. נכיר בכך שאנו "סגולה מכל העמים" ו"גוי (=עם) קדוש" (שמות י"ט,5-6) וכך יכירונו ויעריכונו בעולם. 

עלי לומר: אני יהודי/ה. זו ארצי. זה התנ"ך שלי. אלו עשרת הדברות שלי, ועוד דברים שקשורים ביהדות, באופן ברור ולא מהוסס. העמים האחרים יודעים כבר שיש בנו איכויות רבות, עתה גם עלינו להכיר בהן ולשמוח בכך ש-ה' עשנו יהודים

שבת שלום! 

עדנה ויג   (c)         

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

 לע"נ שלום בן ישראל דוד (שפירא) ז"ל / דוד ("דנדי") ז"ל בן יצחק יבדל"א / שרה (רובינזון) בת פינחס ז"ל    ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

     יתרו, שהיה כהן מדיָן,אשר הזמין את משה לביתו לאחר שעזר לבנותיו להשקות את צאנן, ונתן לו את בתו צפורה לאשה,שמע על הנסים שנעשו לבני ישראל (רש"י פירש: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק) ובא למשה. הוא שמח בהצלת עם ישראל, הכיר בגדולת ה' ובגדולת בני ישראל שיודעים גם להילחם (במלחמה בעמלק) וגם להתפלל ולחוות נסים (בקריעת ים סוף) והוא רצה להתגייר. הוא ויתר על מעמדו הרם במדיָן ועל תאריו השונים ולאחר שהייתו עם משה ונתינת עצות טובות כיצד נכון לשפוט את העם, לדעתו, שב לביתו כדי לגייר את בני משפחתו (לפי פירושו של רש"י).

    אנשים נוספים בחרו להצטרף מרצונם החופשי לעם ישראל:  

*הגר, שהיתה לפי הדרש נסיכה מצרית, בת פרעה, העדיפה להיות שפחה בבית אברהם אבינו. אברם ושרי באו למצרים ובשובם לארץ הגר באה אתם והיתה שפחתה של שרי, עד ששרי הציעה אותה כאשה לבעלה, כדי שיוולד לו ילד. (בראשית ט"ז,1)

*בִתיה, אף היא בת פרעה (אחֵר, שכן כל מלך במצרים כנראה נקרא "פרעה"), הצילה את משה בהיותו בתיבה על היאור והצטרפה לבני ישראל. "וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד" (דברי הימים א' ד',18) יש פירוש שנִשאה לכלב בן יפונה.

*אנשים רבים ממצרים, הצטרפו לבני ישראל, בעת יציאתם ממצרים. "וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד" (שמות יב,38). מה גרם להם לרצות לעזוב את ארצם וללכת עם בני ישראל? נִתנו לכך הסברים שונים: ייתכן שהם העריכו את משה בעל האישיות היחודית, ייתכן שהנסים הרבים שנעשו במצרים גרמו להם להאמין ב-ה' (וכמובן שיש פירושים נוספים).

*גם בגאולה העתידית, יצטרפו אנשים נוספים לבני ישראל וביניהם גם מלכים ושרים  "והיו מלכים אֹמניך ושרותיהם מיניקותיך. אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו" (ישעיהו מ"ט,23). כתוב בפסוק שמלכים רבים וגם שרים, ירצו להיות עִם בני ישראל. המלך (וכן גם השר) יהיה מוכן לוותר על מלכותו ועל הכבוד שהיה לו בארצו, והוא שהיה רגיל שישתחוו לו וימלאו את כל ציווייו, ישתחווה לבני ישראל וייתן להם כבוד רב. מדוע יעשו זאת מכובדי הגויים? ברור שצריכה להיות לכך סיבה משמעותית.

שאלות למחשבה: אם לא היית שייך לעם ישראל – האם היית רוצה להצטרף לעם ישראל ? 

מה ראו ורואים ביהדות וביהודים, אנשים שמבחירה חופשית רוצים להצטרף לעם ישראל ?

הצעות לתשובות: *העמים שמים לב לדברים מיוחדים שיש בעם ישראל ומעריכים זאת:

עם ישראל משלב "ספרא (=לימוד תורה) וסייפא (=לחימה, שימוש בכלי נשק)".

היהודים הם חכמים: הגויים יאמרו "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד',6). לאורך השנים ניתן לראות שמספר היהודים העוסקים במדע ובעלי הישגים משמעותיים רב ביחס לאחוז היהודים באוכלוסיית העולם, ורבים מהם אף זכו בפרס נובל.

*הכרה בטוב שיש בעם ישראל. כל אדם בעם ישראל הוא גב"ר אמיתי, "שלשה סימנים יש באומה זו" (יבמות דף ע"ט,עמוד א') יש שלוש מידות (=תכונות) שמאפיינות את היהודים: גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים,

*העמים מכירים בגדולת ה', שהוא בורא העולם ומנהיגו ועושה נסים שאף אחד לא יכול לעשות כמותם.

       לעתים יש לי הרגשה, שלא כל יהודי שמח בכך שהוא שייך לעם היהודי. יש אנשים שאינם רואים את הטוב והיפה שבדת היהודית, אך אם ילמדו – יבינו את הגדולה שבכל דבר. יש אנשים שאולי אינם מבינים מהי המשמעות של היות אדם יהודי ולכן אינם מעריכים זאת. יש יהודים שאִבדו את הדרך, או שמא כלל אינם יודעים מהי דרך היהדות, בה עליהם ללכת. סבורים הם שכל דבר ש"העולם" אומר, הוא הצודק, אך אין זה נכון לחשוב שהשני תמיד צודק ולא אנחנו – גם לנו מותר להיות צודקים! מותר לנו לעמוד על דעתנו ודתנו ולהתעקש כשזה נחוץ וחשוב.                                            

אדמונד פלג ( (Edmond Flegשהיה משורר וסופר יהודי, התרחק מהיהדות ובזמן משפט דרייפוס הוא שב והתקרב אליה ואז כתב: "אבל אתה, האם תחוש עצמך יהודי, ילדי? אומרים לי: יהודי הנך משום שיהודי נולדת. לא רצית בזאת, אינך יכול לשנות זאת. האם יספיק לך הסבר זה אם לאחר שתיוולד יהודי, לא תחוש עצמך יהודי ?

לרגעים דואב הייתי על שהיו אבות אבותי צרי אופק וחזקים כל כך באמונתם. כשנכלאו בגטאות שלהם על ידי הבוז והשנאה, הרי הם לפחות ידעו על שום מה. אני לא ידעתי מאומה. איך לדעת ?

יהודי אני מפני שמזרע ישראל נולדתי, ולאחר שחזרתי ומצאתיו (הכותב הגיע למסקנה שחשוב לו להיות יהודי, הוא חש קשר לדתו והתקרב שוב אליה) רוצה אני שיחיה אחרי, חי יותר משהוא בתוכי – אני.

הוא כתב רשימה של הסברים עצמיים, מדוע הוא בוחר ביהדותו:

יהודי אני מפני שבכל עת בה נשמעת זעקת יאוש – היהודי מקווה.  יהודי אני מפני שדברו של ישראל הוא העתיק ביותר והחדש ביותר. יהודי אני מפני שהבטחתו של ישראל, היא ההבטחה האוניברסלית. יהודי אני מפני שלגבי ישראל אין העולם מוגמר: בני אדם מביאים אותו לידי גמר. יהודי אני מפני שמעל לאדם, מעמיד ישראל את יחידותו ואחדותו של אלוהים. יהודי אני !  – ואתה" ?!

    אדם עלול לחשוב על עצמו מחשבות מקטינות: מי אני? מה אני שווה? ועוד. אך כאשר אדם אחר יאמר לו דברים טובים שהוא רואה בו, יבין האדם שהוא מיוחד במינו וערכו ובטחונו העצמי יעלו. ברמת הכלל יכול לחול תהליך דומה - העם כולו עלול לחשוב שהוא לא מיוחד ולערוך השוואות (שאינן נכונות מבחינה אוביקטיבית) בינו לבין עמים אחרים ולחשוב שהם טובים יותר מבחינות שונות, אך כאשר ישמע מה דעת האחרים עליו, יכיר בסגולותיו.

כיום אנו חייבים ללמוד - כל העם - להאמין בעצמנו, ביכולותינו, בצידקת דרכנו, בגדולתנו, בעוצמותינו, בארצנו, בדתנו, באמונתנו. דרך ארוכה עברנו מאז יצא עם ישראל ממצרים, עבר את ים סוף, הלך במדבר והגיע לארץ. כיום יש לנו מדינה משלנו ואין סיבה שיהודים יוסיפו לחיות בגולה, אלא המצב הרצוי הוא שכל היהודים יכירו בטוב שבארץ ויבואו אליה. לשם כך צריך ללמוד מהי היהדות, מה הם ערכיה, מה הם השורשים החזקים של עמנו – האבות והאמהות וכל הדורות לאורך ההסטוריה.

הרב קוק זצ"ל כתב (אורות, עמוד כ"ה): "אם שטוחה היא הכרתנו את עצמנו, שטוחה היא הכרת העולם את ערכנו". עלינו, היהודים, ללמוד ולהכיר את מקורותינו וערכינו ולא להסתפק בידיעתם באופן שטחי וחלקי. נכיר בכך שאנו "סגולה מכל העמים" ו"גוי (=עם) קדוש" (שמות י"ט,5-6) וכך יכירונו ויעריכונו בעולם. 

עלי לומר: אני יהודי/ה. זו ארצי. זה התנ"ך שלי. אלו עשרת הדברות שלי, ועוד דברים שקשורים ביהדות, באופן ברור ולא מהוסס. העמים האחרים יודעים כבר שיש בנו איכויות רבות, עתה גם עלינו להכיר בהן ולשמוח בכך ש-ה' עשנו יהודים

שבת שלום! 

עדנה ויג   (c)         

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

 לע"נ שלום בן ישראל דוד (שפירא) ז"ל / דוד ("דנדי") ז"ל בן יצחק יבדל"א / שרה (רובינזון) בת פינחס ז"ל    ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.


עדנה ויג, 16/02/17 14:44
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.