כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > את/ה מוכן/ה למהפך מחושך לאור ?! - פרשת "בֹא"
 
לעתים אדם עלול להימצא, חלילה, באותו מצב בו היו המצרים במכת החושך, ולא להיות מסוגל לראות נכוחה מהי הדרך הנכונה לו. אם אין לאדם מודעות עצמית הוא כמו עיוור, ולעתים אדם רואה דברים, אך אינו מפרש נכון את שהוא רואה ואז הוא מחפש את דרכו ומגשש כאילו הוא שרוי בחושך
עדנה ויג | פורסם: 02/02/17 13:29

    יעקב רוטבליט כתב בשירו "לשרוק בחושך": כל אחד, לפעמים, שורק בחושך / כל אחד קצת פוחד לבד בחושך,/ כל אחד קצת בודד בתוך החושך / מחשבות לא טובות באות בחושך / לא מרפות, לא עוזבות אותך בחושך / תיכף זה יעבור / תיכף ידליקו אור". הוא תיאר את הפחד שקיים בחושך ומספר דרכים בהן נוקט האדם כדי להתגבר על הפחד. ואת/ה? האם חושך – מפחיד אותך ? כיצד את/ה מתמודד/ת עם חושך ?

בדרך כלל לאחר הימצאות של מספר דקות בחשיכה, העינים מתרגלות וניתן לראות דברים שונים, אך במכת החושך המצב היה שונה לגמרי. במדרש שמות רבה כתוב: "חושך כפול ומכופל היה במצרים". לא היה זה חושך רגיל שנובע מהיעדר אור, אלא בריאה מיוחדת עם ממשות "וימש חֹשך" (שמות י', פסוק 21) ניתן היה למששו. לא ניתן לראות בו דבר "לא ראו איש את אחיו" (שמות י', פסוק 23),  ואף נר או כלי תאורה כלשהו – לא יכלו להאיר את החושך ששרר.

שאלה למחשבה: בחושך כמו חושך מצרים, שהוא חושך מוחלט -  מפחיד אותך ? מה בחייך נראה לך כחושך ? מה ניתן לעשות כדי לא להיות בחושך

   לפי פשט הכתוב כאשר למצרים היה חושך, לבני ישראל היה אור "ולכל בני ישראל היה אור במושבֹתם" (שמות י', פסוק 23). לא כתוב שלא היה חושך, אלא מודגש שלבני ישראל היה ממש אור, הם יכלו לראות היטב ובבירור. לא כתוב ש"בארץ גושן" היה אור, אלא "במושבֹתם" – אף במקום מגורי המצרים, שם שרר "חשך אפלה", היה אור לאדם מבני ישראל שנכנס וראה (לפי המדרש) היכן נמצאים חפצי הערך שלהם.

    הרב יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) האדמו"ר מגור, בעל "חידושי הרי"ם" פירש את הפסוק שלפי הפשט מתאר את שאירע לַמִצרים, גם כמתאים לעם ישראל: "שעה ש"לא ראו איש את אחיו", שעה שיש בין היהודים פירוד ושנאה (כל אחד רואה רק את עצמו ואת ענייניו בלבד, ואינו משתתף בצער הזולת), והם צהובים זה לזה (=שונאים זה את זה), אז "ולא קמו איש תחתיו", הדבר גורם שאין בכוחנו לעשות (הרגש נעשה קהה ומשותק) ואין אנו מסוגלים לזוז ממקומנו." אין כוונת פירוש זה לומר שכך היה מצב בני ישראל במצרים, אלא בכל עת בה יווצר, חלילה, מצב של חושך שבו לא ידאגו אחד לשני, לא תהיה אכפתיות והתענינות (כביכול "איש" לא יראה "את אחיו"), אלא כל אחד ידאג רק לעצמו, אז לא תהיה תקומה לעם ישראל. 

לעתים אדם עלול להימצא, חלילה, באותו מצב בו היו המצרים במכת החושך, ולא להיות מסוגל לראות נכוחה מהי הדרך הנכונה לו. אם אין לאדם מודעות עצמית הוא כמו עיוור, ולעתים אדם רואה דברים, אך אינו מפרש נכון את שהוא רואה ואז הוא מחפש את דרכו ומגשש כאילו הוא שרוי בחושך.

    לעתים, אדם חש ש"חשך עליו עולמו" כאשר קורה לו דבר חמור ועצוב, לעתים אדם אומר שנהיה לו "חושך בעיניים". ברור שהכוונה אינה לחושך ממש, אלא כמטאפורה לדבר לא טוב. הנביא ישעיהו תיאר (ה,20) שהעם "שמים חשך לאור ואור לחשך". הם הופכים את הדברים. את הדברים החיוביים (=אור) הם מחשיבים כשליליים (=חושך) ולהיפך, את ההתנהגות השלילית הם מחשיבים כדבר חיובי.

  יש הבדל בין בני ישראל, גם כשאינם מתנהגים כראוי והם עושים דברי "חושך", לבין המצרים שהיו בחושך. המצרים לא יכלו לשלוט במצב, כי ה' הוא זה שהביא עליהם את מכת החושך והם לא יכלו לשנות מחושך לאור, בעוד שאנו יכולים להיות מודעים לדברים שהם חושך בחיינו ובהתנהגותנו ולשנות זאת. האדם יודע ויכול בדרך כלל להבחין בין מעשיו שהם בבחינת חושך לבין מעשיו הטובים שהם בבחינת אור. האדם יכול לבדוק את עצמו: אלו מעשים הוא מעדיף להסתיר מידיעת האחרים ומעיניהם, ואלו מעשים עשויים לגרום לו לבושה. האדם יכול לשאול את עצמו, בקשר לכל מעשה ולכל אמירה שרצונו לומר: האם דברי יביאו אור ושמחה או האם, חלילה, הם עלולים לגרום לחושך, להעלבה, לגרימת צער, לכעס ולמחלוקת וסכסוך ? דבר שהאדם סבור שיביא אור – יעשה אותו ויאמר אותו, וברור שיימנע מעשיית ואמירת דבר שעלול לגרום לחושך.

שיטה אחת לנצח את החושך היא לגרשו. לזהות מה נחשב בעיני לחושך ולהילחם בו. לדוגמא: מעשים של רֶשַע, בערות, עוולות, אי צדק. התעלמות ממצוקת הזולת, מצרותיו ובעיותיו ועוד. 

שיטה אחרת היא להרבות אור כדברי אהרן דוד גורדון שאמר: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור".

 שאלה למחשבה: כיצד ניתן להרבות את האור ?

הצעת תשובה: * התנהגות כראוי בצדק וביושר.

*עזרה והתיחסות לזולת, בן משפחה וגם אדם אחר.

ייתכן שבחושך החזק ששרר במצרים, בו לא יכול אדם לשנות את מיקומו מפחד פן יפול ולא ייֵדע את הדרך, קראו בני הבית זה לזה ועצם שמיעת הקול יכלה לעודד את האדם, שאיננו לבד בצרה.

נתן אלתרמן כתב ב"שירי מכות מצרים" על החושך: "אבי, אַיֵכָה אַב?! חשָך לי משכבי." הבן קרא לאביו וחזר מספר פעמים על בקשתו: "תמוש ׁׁ(=תמשש) אותי, אבי." ואף הוסיף וביקש:" אל תעזבני, אב. אִם חושך כהָרִים (=גם אם החושך הוא גבוה וגדול כמו הר) עֹברֵהו (=תעבור את ההר ותגיע אלי), אב רחום, כמו הציפורים." האב ענה לבנו: "בכורי, בכורי הבן, לא יפרידנו חושך"...

לעתים יש לאדם צרה שהיא משולה לחושך, והאדם שמדבר אִתו ומסייע לו - מביא לו אור. לשם כך נידרשים: חסד, כיבוד הבריות, הארת פנים, הקשבה לזולת ורגישות, עשיית שלום בין איש לרעהו, ראיית הנחוץ לזולת וסיוע לו, עידוד וחיזוק, נתינת תקוה ושמחה, אמירת מילים טובות וברכות ועוד.

*ראיית הטוב (=האור) שבכל אדם, במקום ביקורתיות ושיפוטיות ושימת דגש על ראיית הדברים הרעים (=החושך) שבכל אחד ואחד.

*  לימוד התורה וקיום המצוות –  "כי נר מצוה ותורה אור" התורה מורה לאדם את  הדרך ומאירה אותה. התורה גורמת לאדם לצאת מה"מִצרַים" שלו, לא להיות אֵנוכי שחושב רק על עצמו, אלא להתייחס כראוי גם לזולת. על האדם לומד התורה למצוא את האור שבתורה ולישמו בהתנהגות היומיומית כאורח חיים קבוע.

ניתן לחשוב על רעיונות נוספים רבים, על ידיהם ניתן יהיה ליצור את המהפך האפשרי, הנדרש מאתנו, בני האדם, כדי לעבור מחושך לאור.

    במצרַים היה חושך למִצרִים, ובאותה שעה היה אור לבני ישראל, וגם בגאולה העתידית מובטח שלעמים יהיה חושך: "החֹשך יכסה אֶרֶץ וערפל (=ענן מחשיך) לאומים" ואילו לבני ישראל יהיה אור: "ועליך יזרח ה' (=יאיר) וכבודו עליך יֵרָאֶה" (ישעיהו ס',2).

יהי רצון שנצליח להבחין בין חושך לאור, נגביר את האור, ונזכה לצאת מאפלה לאורה במהרה.    

 שבת שלום!    

עדנה ויג   (c)     

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל  

לע"נ צבי בן ראובן (שפירא) ז"ל / חנוך בן מרדכי מנחם (קנופף) ז"ל / שרה (רובינזון) בת פינחס ז"ל  / חיה אסתר (קורנט) בת שמעון יוסף (מלר) ז"ל /   ולהרבות בעם ישראל אור, אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

    יעקב רוטבליט כתב בשירו "לשרוק בחושך": כל אחד, לפעמים, שורק בחושך / כל אחד קצת פוחד לבד בחושך,/ כל אחד קצת בודד בתוך החושך / מחשבות לא טובות באות בחושך / לא מרפות, לא עוזבות אותך בחושך / תיכף זה יעבור / תיכף ידליקו אור". הוא תיאר את הפחד שקיים בחושך ומספר דרכים בהן נוקט האדם כדי להתגבר על הפחד. ואת/ה? האם חושך – מפחיד אותך ? כיצד את/ה מתמודד/ת עם חושך ?

בדרך כלל לאחר הימצאות של מספר דקות בחשיכה, העינים מתרגלות וניתן לראות דברים שונים, אך במכת החושך המצב היה שונה לגמרי. במדרש שמות רבה כתוב: "חושך כפול ומכופל היה במצרים". לא היה זה חושך רגיל שנובע מהיעדר אור, אלא בריאה מיוחדת עם ממשות "וימש חֹשך" (שמות י', פסוק 21) ניתן היה למששו. לא ניתן לראות בו דבר "לא ראו איש את אחיו" (שמות י', פסוק 23),  ואף נר או כלי תאורה כלשהו – לא יכלו להאיר את החושך ששרר.

שאלה למחשבה: בחושך כמו חושך מצרים, שהוא חושך מוחלט -  מפחיד אותך ? מה בחייך נראה לך כחושך ? מה ניתן לעשות כדי לא להיות בחושך

   לפי פשט הכתוב כאשר למצרים היה חושך, לבני ישראל היה אור "ולכל בני ישראל היה אור במושבֹתם" (שמות י', פסוק 23). לא כתוב שלא היה חושך, אלא מודגש שלבני ישראל היה ממש אור, הם יכלו לראות היטב ובבירור. לא כתוב ש"בארץ גושן" היה אור, אלא "במושבֹתם" – אף במקום מגורי המצרים, שם שרר "חשך אפלה", היה אור לאדם מבני ישראל שנכנס וראה (לפי המדרש) היכן נמצאים חפצי הערך שלהם.

    הרב יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) האדמו"ר מגור, בעל "חידושי הרי"ם" פירש את הפסוק שלפי הפשט מתאר את שאירע לַמִצרים, גם כמתאים לעם ישראל: "שעה ש"לא ראו איש את אחיו", שעה שיש בין היהודים פירוד ושנאה (כל אחד רואה רק את עצמו ואת ענייניו בלבד, ואינו משתתף בצער הזולת), והם צהובים זה לזה (=שונאים זה את זה), אז "ולא קמו איש תחתיו", הדבר גורם שאין בכוחנו לעשות (הרגש נעשה קהה ומשותק) ואין אנו מסוגלים לזוז ממקומנו." אין כוונת פירוש זה לומר שכך היה מצב בני ישראל במצרים, אלא בכל עת בה יווצר, חלילה, מצב של חושך שבו לא ידאגו אחד לשני, לא תהיה אכפתיות והתענינות (כביכול "איש" לא יראה "את אחיו"), אלא כל אחד ידאג רק לעצמו, אז לא תהיה תקומה לעם ישראל. 

לעתים אדם עלול להימצא, חלילה, באותו מצב בו היו המצרים במכת החושך, ולא להיות מסוגל לראות נכוחה מהי הדרך הנכונה לו. אם אין לאדם מודעות עצמית הוא כמו עיוור, ולעתים אדם רואה דברים, אך אינו מפרש נכון את שהוא רואה ואז הוא מחפש את דרכו ומגשש כאילו הוא שרוי בחושך.

    לעתים, אדם חש ש"חשך עליו עולמו" כאשר קורה לו דבר חמור ועצוב, לעתים אדם אומר שנהיה לו "חושך בעיניים". ברור שהכוונה אינה לחושך ממש, אלא כמטאפורה לדבר לא טוב. הנביא ישעיהו תיאר (ה,20) שהעם "שמים חשך לאור ואור לחשך". הם הופכים את הדברים. את הדברים החיוביים (=אור) הם מחשיבים כשליליים (=חושך) ולהיפך, את ההתנהגות השלילית הם מחשיבים כדבר חיובי.

  יש הבדל בין בני ישראל, גם כשאינם מתנהגים כראוי והם עושים דברי "חושך", לבין המצרים שהיו בחושך. המצרים לא יכלו לשלוט במצב, כי ה' הוא זה שהביא עליהם את מכת החושך והם לא יכלו לשנות מחושך לאור, בעוד שאנו יכולים להיות מודעים לדברים שהם חושך בחיינו ובהתנהגותנו ולשנות זאת. האדם יודע ויכול בדרך כלל להבחין בין מעשיו שהם בבחינת חושך לבין מעשיו הטובים שהם בבחינת אור. האדם יכול לבדוק את עצמו: אלו מעשים הוא מעדיף להסתיר מידיעת האחרים ומעיניהם, ואלו מעשים עשויים לגרום לו לבושה. האדם יכול לשאול את עצמו, בקשר לכל מעשה ולכל אמירה שרצונו לומר: האם דברי יביאו אור ושמחה או האם, חלילה, הם עלולים לגרום לחושך, להעלבה, לגרימת צער, לכעס ולמחלוקת וסכסוך ? דבר שהאדם סבור שיביא אור – יעשה אותו ויאמר אותו, וברור שיימנע מעשיית ואמירת דבר שעלול לגרום לחושך.

שיטה אחת לנצח את החושך היא לגרשו. לזהות מה נחשב בעיני לחושך ולהילחם בו. לדוגמא: מעשים של רֶשַע, בערות, עוולות, אי צדק. התעלמות ממצוקת הזולת, מצרותיו ובעיותיו ועוד. 

שיטה אחרת היא להרבות אור כדברי אהרן דוד גורדון שאמר: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור".

 שאלה למחשבה: כיצד ניתן להרבות את האור ?

הצעת תשובה: * התנהגות כראוי בצדק וביושר.

*עזרה והתיחסות לזולת, בן משפחה וגם אדם אחר.

ייתכן שבחושך החזק ששרר במצרים, בו לא יכול אדם לשנות את מיקומו מפחד פן יפול ולא ייֵדע את הדרך, קראו בני הבית זה לזה ועצם שמיעת הקול יכלה לעודד את האדם, שאיננו לבד בצרה.

נתן אלתרמן כתב ב"שירי מכות מצרים" על החושך: "אבי, אַיֵכָה אַב?! חשָך לי משכבי." הבן קרא לאביו וחזר מספר פעמים על בקשתו: "תמוש ׁׁ(=תמשש) אותי, אבי." ואף הוסיף וביקש:" אל תעזבני, אב. אִם חושך כהָרִים (=גם אם החושך הוא גבוה וגדול כמו הר) עֹברֵהו (=תעבור את ההר ותגיע אלי), אב רחום, כמו הציפורים." האב ענה לבנו: "בכורי, בכורי הבן, לא יפרידנו חושך"...

לעתים יש לאדם צרה שהיא משולה לחושך, והאדם שמדבר אִתו ומסייע לו - מביא לו אור. לשם כך נידרשים: חסד, כיבוד הבריות, הארת פנים, הקשבה לזולת ורגישות, עשיית שלום בין איש לרעהו, ראיית הנחוץ לזולת וסיוע לו, עידוד וחיזוק, נתינת תקוה ושמחה, אמירת מילים טובות וברכות ועוד.

*ראיית הטוב (=האור) שבכל אדם, במקום ביקורתיות ושיפוטיות ושימת דגש על ראיית הדברים הרעים (=החושך) שבכל אחד ואחד.

*  לימוד התורה וקיום המצוות –  "כי נר מצוה ותורה אור" התורה מורה לאדם את  הדרך ומאירה אותה. התורה גורמת לאדם לצאת מה"מִצרַים" שלו, לא להיות אֵנוכי שחושב רק על עצמו, אלא להתייחס כראוי גם לזולת. על האדם לומד התורה למצוא את האור שבתורה ולישמו בהתנהגות היומיומית כאורח חיים קבוע.

ניתן לחשוב על רעיונות נוספים רבים, על ידיהם ניתן יהיה ליצור את המהפך האפשרי, הנדרש מאתנו, בני האדם, כדי לעבור מחושך לאור.

    במצרַים היה חושך למִצרִים, ובאותה שעה היה אור לבני ישראל, וגם בגאולה העתידית מובטח שלעמים יהיה חושך: "החֹשך יכסה אֶרֶץ וערפל (=ענן מחשיך) לאומים" ואילו לבני ישראל יהיה אור: "ועליך יזרח ה' (=יאיר) וכבודו עליך יֵרָאֶה" (ישעיהו ס',2).

יהי רצון שנצליח להבחין בין חושך לאור, נגביר את האור, ונזכה לצאת מאפלה לאורה במהרה.    

 שבת שלום!    

עדנה ויג   (c)     

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל  

לע"נ צבי בן ראובן (שפירא) ז"ל / חנוך בן מרדכי מנחם (קנופף) ז"ל / שרה (רובינזון) בת פינחס ז"ל  / חיה אסתר (קורנט) בת שמעון יוסף (מלר) ז"ל /   ולהרבות בעם ישראל אור, אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד


עדנה ויג, 02/02/17 13:29
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.