כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > יש בך פרעֹה?!
 
כל אדם יכול להתגבר על ה'פרעה' הפנימי שבתוכו. כשם שיש באדם שמץ "פרעה", כך יש בכל אחד גם ניצוץ מ"משה". כאשר הניצוץ של משה רבֵנו ידלק בתוך האדם, הוא יצליח להתגבר על 'פרעה', על העקשנות והגאוה של היצר הרע, וישתמש בדברים החיוביים שיש בתכונת העקשנות.
עדנה ויג | פורסם: 26/01/17 11:01

      פרעֹה הוא עקשן וקשה עורף (חילוף אותיות פרעֹה = העֹרף). למרות המכות שניחתו עליו ועל עמו, בזו אחר זו – הוא המשיך בעקשנותו. חרטומי מצרים, שהם יועציו, המליצו לו לשחרר את בני ישראל מהר ולהימנע מהרס ואובדן. במכת כנים, כאשר הבינו שאין ביכולתם לחקות את המכה, כי אינם יכולים לשלוט על בריה קטנה משעורה, אמרו לפרעה: "אצבע אלוקים היא" (שמות ח',15). במכת השחין החרטומים נפגעו בעצמם, והתביישו לצאת מבתיהם, אך הוא המשיך להתעקש. בכל פעם בה פרעֹה ועמו קבלו מכה, הוא קרא למשה ואהרן והבטיח לשנות את התנהגותו כלפי בני ישראל ולהסכים לשלחם כפי שהתבקש, אך בחלוף המכה הוא שב להתנהגותו הקודמת, התעקש על דעתו וסירב לשלחם.

שאלה למחשבה: האם יש בך פרעֹה ?! האם את/ה עקשן/ית ? האם את/ה בטוח/ה בצדקתך, ושום דבר לא משכנעך ?  האם את/ה מוכן/ה להתווכח ולא מסכים/ה לוותר ? האם דברו ללבך, אך המשכת להתעקש ? האם חשוב לך לומר את המילה האחרונה ? האם תמשיך/י להתעקש, גם אם את/ה סובל/ת ?

    אדם עלול להיקלע למצב של "פרעֹה". יש בו "פרעה" קטן,  שגורם לו להיות עקשן. כאשר מתעוררת בעיה כלשהי, האדם יבטיח הבטחות שונות לעצמו ואולי גם לאחרים, אך כאשר הבעיה תיפסק ישוב האדם לסורו, כפי שנהג פרעה: "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקֹלֹת, ויֹסף לחטֹא וַיַכבֵד לבו" (שמות ט', 35).

    פרעה היה עקשן מאין כמוהו. הוא היה בטוח בדעותיו ולא רצה לשמוע דעה שונה מאף אדם, אף מחרטומיו שיעצו לו. הוא היה גאוותן ביותר, חשב שהוא אל, ככתוב בהפטרת פרשת "וארא": "לי יאורי ואני עשִׂיתִינִי" (יחזקאל כ"ט,3). הוא היה שליט עריץ וחזק, בעל רכוש רב וכאשר משה ואהרן באו אליו בדרישות שהיו מוזרות בעיניו, בענייני העבדים העבריים שהיו שייכים לו, הוא סירב לקבל את דרישותיהם. לכל אות ולכל מכה השתדל למצוא הסבר שכלתני. טען שגם חרטומיו יכולים לעשות זאת, וסבר שהמכות קרו באופן מקרי, מכיוון שהוא לא הכיר ב-ה' ולא הסכים להיכנע. פרעה אמר בחוצפה וביהירות: "מי ה' אשר אשמע בקֹלו לשלח את ישראל, לא ידעתי את ה'" (שמות ה',2).

   לאחר מכת הברד אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט',27). היתה זו התקדמות גדולה מאוד בחשיבתו. הוא הגיע להכרה ב-ה', דבר שקודם לא היה כלל בהבנתו, ובנוסף לכך לא אמר רק "אני", כפי שאמר עד מכה זו, אלא הוסיף גם את העם "ועמי".

  ניתן לפסק את דבריו בשתי צורות. *יש המפרשים שאמר: "ה' הצדיק" מתוך הכרה בגדולת ה', והוסיף "ואני ועמי הרשעים", בהבנה שהם הקשו על בני ישראל בגזרות, בעבודת הפרך ובאי ההסכמה לשלחם. * יש מפרשים שאמר: "ה' הצדיק ואני", שם עצמו ביחד עם ה', סבר שהצדק אִתו תמיד, ורק בני העם המצרי הם הרשעים - "ועמי הרשעים".

  החת"ם סופר [=הרב משה סופר (שרייבר)] פירש בדומה לאפשרות הפיסוק השניה. פרעה אמר ש-ה' צדיק וגם הוא, אך המילה "ועמי" אינה מכוונת לבני העם המצרי, אלא לבני ישראל. פרעה ראה באיצטגנינות (= בכוכבים) שכוכב בשם "רעה" מכוון כנגד עם ישראל (חלילה) ולכן אמר להם: "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י',10). הוא הסיק שבני ישראל שמשועבדים לו, הם רשעים שמגיע להם עונש, אך  מכיוון שהחשיב עצמו צדיק, הרי שלא ראוי לו להרוג את עבדיו, ולכן ה' מוציאם ממצרים כדי להרגם במדבר.

   פרעה, בעקשנותו כי רבה, אף כאשר הסבל הולך וגובר, אינו מסוגל לומר, אפילו לעצמו, שהוא מוכן לשחרר את בני ישראל, אלא מספק לעצמו הסבר מדוע ה' גורם לדבר זה. פרעה העקשן ביקש בזמן כל מכה ממשה ואהרן שיתפללו כדי שהמכה תוסר, והם נהגו בו כבוד: לא התווכחו אתו, לא הוכיחוהו על עקשנותו,אלא נענו לבקשתו והתפללו. פרעה הבין שכל עוד יוסיף להתעקש הוא ימשיך לקבל מכות, ולכן לא כדאי לו להמשיך ולהתעקש.

  כל אדם יכול להתגבר על ה'פרעה' הפנימי שבתוכו. כשם שיש באדם שמץ "פרעה", כך יש בכל אחד גם ניצוץ מ"משה". כאשר הניצוץ של משה רבֵנו ידלק בתוך האדם, הוא יצליח להתגבר על 'פרעה', על העקשנות והגאוה של היצר הרע, וישתמש בדברים החיוביים שיש בתכונת העקשנות.

ככל תכונה, גם בעקשנות יש חיוב וגם שלילה.

שאלה למחשבה: מה הם הדברים החיוביים בעקשנות ?

הצעת תשובה:

* לאדם יש דעה עצמאית משלו, והוא אינו מושפע מדעות האחרים.

* האדם הוא בעל דעה ברורה, יודע בדיוק מה רצונו, ויש לו "עמוד שדרה" יציב שחשוב לעמידה בלחצים שונים ולהתמודדות עם קשיים ואתגרים.

*יש דברים שחשוב להתעקש עליהם כדי להשיגם. האדם שואף להשיג מטרה מסוימת ואינו מוותר ומוכן להתעקש כדי להשיגה. רבי נחמן מברסלב אמר: "צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך". לא קל לקיים את המצוות ולעתים האדם עשוי לחוש קושי, וכדי להצליח - חובה להתעקש, לרצות לקיים את המצוות ולהתאמץ. הגאון רבי אליהו מווילנה (=הגר"א) אמר לתלמידו: "תתעקש - תצליח", כאשר שאל אותו איך ניתן להשיג את מידת הפרישות. ברור שניתן להשתמש בכלל חשוב זה בקשר לרכישת כל מידה שהיא.

 *אנשים עקשנים הם בעלי מוטיבציה, חדורי מטרה, רוצים לממש דברים אישיים וכלליים (לאומיים) ובזכות העקשנות והנחישות יצליחו להשיגם,

 אך לעתים -  העקשנות גורמת לראייה מזוית צרה, בלי לבחון את כל ההשלכות שעלולות להיגרם כתוצאה מפעולה כלשהי.

לדוגמא: דוד בן גוריון היה איש עקשן ולא וותרן, ובזכות עקשנותו קמה מדינת ישראל, אך ייתכן שבגלל העובדה שיש בעקשנות גם דברים שליליים, עשה גם דברים נוספים שכואבים עד היום. על כך אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס 75 שנים לפלמ"ח: "בן-גוריון היה איש עקשן...קשיות העורף שלו פירקה את הפלמ"ח, הביאה לנקיטת יד קשה מול ארגוני "הפורשים" ולהפגזתה של ה"אלטלנה", הפגזה שבעבעה בתוכי כנער צעיר"...

ואולי בזכות עקשנותו של אליעזר בן יהודה, אני כותבת את דברי בעברית ואת/ה קורא/ת זאת ומבין/ה.

שבת שלום! (שבת ראש חודש שבט) חודש טוב! שנשמע (ונבשר) בשורות טובות!     

  עדנה ויג   (c)      

לרפואת חנוך בן פראדל ליפשע / רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ מלכה אסתר בת דבורה / שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל  

לע"נ אבי מורי - מאיר חיים בן שמעון יוסף (מלר - קמחי) ז"ל  / אהרן מנחם בן יחזקאל (צפריר) ז"ל / רחל (אברהמס) בת יוסף הלוי (דותן) ז"ל / ליבא (פוגל) בת משה בצלאל (רייך) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אומץ, אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

      פרעֹה הוא עקשן וקשה עורף (חילוף אותיות פרעֹה = העֹרף). למרות המכות שניחתו עליו ועל עמו, בזו אחר זו – הוא המשיך בעקשנותו. חרטומי מצרים, שהם יועציו, המליצו לו לשחרר את בני ישראל מהר ולהימנע מהרס ואובדן. במכת כנים, כאשר הבינו שאין ביכולתם לחקות את המכה, כי אינם יכולים לשלוט על בריה קטנה משעורה, אמרו לפרעה: "אצבע אלוקים היא" (שמות ח',15). במכת השחין החרטומים נפגעו בעצמם, והתביישו לצאת מבתיהם, אך הוא המשיך להתעקש. בכל פעם בה פרעֹה ועמו קבלו מכה, הוא קרא למשה ואהרן והבטיח לשנות את התנהגותו כלפי בני ישראל ולהסכים לשלחם כפי שהתבקש, אך בחלוף המכה הוא שב להתנהגותו הקודמת, התעקש על דעתו וסירב לשלחם.

שאלה למחשבה: האם יש בך פרעֹה ?! האם את/ה עקשן/ית ? האם את/ה בטוח/ה בצדקתך, ושום דבר לא משכנעך ?  האם את/ה מוכן/ה להתווכח ולא מסכים/ה לוותר ? האם דברו ללבך, אך המשכת להתעקש ? האם חשוב לך לומר את המילה האחרונה ? האם תמשיך/י להתעקש, גם אם את/ה סובל/ת ?

    אדם עלול להיקלע למצב של "פרעֹה". יש בו "פרעה" קטן,  שגורם לו להיות עקשן. כאשר מתעוררת בעיה כלשהי, האדם יבטיח הבטחות שונות לעצמו ואולי גם לאחרים, אך כאשר הבעיה תיפסק ישוב האדם לסורו, כפי שנהג פרעה: "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקֹלֹת, ויֹסף לחטֹא וַיַכבֵד לבו" (שמות ט', 35).

    פרעה היה עקשן מאין כמוהו. הוא היה בטוח בדעותיו ולא רצה לשמוע דעה שונה מאף אדם, אף מחרטומיו שיעצו לו. הוא היה גאוותן ביותר, חשב שהוא אל, ככתוב בהפטרת פרשת "וארא": "לי יאורי ואני עשִׂיתִינִי" (יחזקאל כ"ט,3). הוא היה שליט עריץ וחזק, בעל רכוש רב וכאשר משה ואהרן באו אליו בדרישות שהיו מוזרות בעיניו, בענייני העבדים העבריים שהיו שייכים לו, הוא סירב לקבל את דרישותיהם. לכל אות ולכל מכה השתדל למצוא הסבר שכלתני. טען שגם חרטומיו יכולים לעשות זאת, וסבר שהמכות קרו באופן מקרי, מכיוון שהוא לא הכיר ב-ה' ולא הסכים להיכנע. פרעה אמר בחוצפה וביהירות: "מי ה' אשר אשמע בקֹלו לשלח את ישראל, לא ידעתי את ה'" (שמות ה',2).

   לאחר מכת הברד אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט',27). היתה זו התקדמות גדולה מאוד בחשיבתו. הוא הגיע להכרה ב-ה', דבר שקודם לא היה כלל בהבנתו, ובנוסף לכך לא אמר רק "אני", כפי שאמר עד מכה זו, אלא הוסיף גם את העם "ועמי".

  ניתן לפסק את דבריו בשתי צורות. *יש המפרשים שאמר: "ה' הצדיק" מתוך הכרה בגדולת ה', והוסיף "ואני ועמי הרשעים", בהבנה שהם הקשו על בני ישראל בגזרות, בעבודת הפרך ובאי ההסכמה לשלחם. * יש מפרשים שאמר: "ה' הצדיק ואני", שם עצמו ביחד עם ה', סבר שהצדק אִתו תמיד, ורק בני העם המצרי הם הרשעים - "ועמי הרשעים".

  החת"ם סופר [=הרב משה סופר (שרייבר)] פירש בדומה לאפשרות הפיסוק השניה. פרעה אמר ש-ה' צדיק וגם הוא, אך המילה "ועמי" אינה מכוונת לבני העם המצרי, אלא לבני ישראל. פרעה ראה באיצטגנינות (= בכוכבים) שכוכב בשם "רעה" מכוון כנגד עם ישראל (חלילה) ולכן אמר להם: "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י',10). הוא הסיק שבני ישראל שמשועבדים לו, הם רשעים שמגיע להם עונש, אך  מכיוון שהחשיב עצמו צדיק, הרי שלא ראוי לו להרוג את עבדיו, ולכן ה' מוציאם ממצרים כדי להרגם במדבר.

   פרעה, בעקשנותו כי רבה, אף כאשר הסבל הולך וגובר, אינו מסוגל לומר, אפילו לעצמו, שהוא מוכן לשחרר את בני ישראל, אלא מספק לעצמו הסבר מדוע ה' גורם לדבר זה. פרעה העקשן ביקש בזמן כל מכה ממשה ואהרן שיתפללו כדי שהמכה תוסר, והם נהגו בו כבוד: לא התווכחו אתו, לא הוכיחוהו על עקשנותו,אלא נענו לבקשתו והתפללו. פרעה הבין שכל עוד יוסיף להתעקש הוא ימשיך לקבל מכות, ולכן לא כדאי לו להמשיך ולהתעקש.

  כל אדם יכול להתגבר על ה'פרעה' הפנימי שבתוכו. כשם שיש באדם שמץ "פרעה", כך יש בכל אחד גם ניצוץ מ"משה". כאשר הניצוץ של משה רבֵנו ידלק בתוך האדם, הוא יצליח להתגבר על 'פרעה', על העקשנות והגאוה של היצר הרע, וישתמש בדברים החיוביים שיש בתכונת העקשנות.

ככל תכונה, גם בעקשנות יש חיוב וגם שלילה.

שאלה למחשבה: מה הם הדברים החיוביים בעקשנות ?

הצעת תשובה:

* לאדם יש דעה עצמאית משלו, והוא אינו מושפע מדעות האחרים.

* האדם הוא בעל דעה ברורה, יודע בדיוק מה רצונו, ויש לו "עמוד שדרה" יציב שחשוב לעמידה בלחצים שונים ולהתמודדות עם קשיים ואתגרים.

*יש דברים שחשוב להתעקש עליהם כדי להשיגם. האדם שואף להשיג מטרה מסוימת ואינו מוותר ומוכן להתעקש כדי להשיגה. רבי נחמן מברסלב אמר: "צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך". לא קל לקיים את המצוות ולעתים האדם עשוי לחוש קושי, וכדי להצליח - חובה להתעקש, לרצות לקיים את המצוות ולהתאמץ. הגאון רבי אליהו מווילנה (=הגר"א) אמר לתלמידו: "תתעקש - תצליח", כאשר שאל אותו איך ניתן להשיג את מידת הפרישות. ברור שניתן להשתמש בכלל חשוב זה בקשר לרכישת כל מידה שהיא.

 *אנשים עקשנים הם בעלי מוטיבציה, חדורי מטרה, רוצים לממש דברים אישיים וכלליים (לאומיים) ובזכות העקשנות והנחישות יצליחו להשיגם,

 אך לעתים -  העקשנות גורמת לראייה מזוית צרה, בלי לבחון את כל ההשלכות שעלולות להיגרם כתוצאה מפעולה כלשהי.

לדוגמא: דוד בן גוריון היה איש עקשן ולא וותרן, ובזכות עקשנותו קמה מדינת ישראל, אך ייתכן שבגלל העובדה שיש בעקשנות גם דברים שליליים, עשה גם דברים נוספים שכואבים עד היום. על כך אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס 75 שנים לפלמ"ח: "בן-גוריון היה איש עקשן...קשיות העורף שלו פירקה את הפלמ"ח, הביאה לנקיטת יד קשה מול ארגוני "הפורשים" ולהפגזתה של ה"אלטלנה", הפגזה שבעבעה בתוכי כנער צעיר"...

ואולי בזכות עקשנותו של אליעזר בן יהודה, אני כותבת את דברי בעברית ואת/ה קורא/ת זאת ומבין/ה.

שבת שלום! (שבת ראש חודש שבט) חודש טוב! שנשמע (ונבשר) בשורות טובות!     

  עדנה ויג   (c)      

לרפואת חנוך בן פראדל ליפשע / רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה/ מלכה אסתר בת דבורה / שלי בת שרה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל  

לע"נ אבי מורי - מאיר חיים בן שמעון יוסף (מלר - קמחי) ז"ל  / אהרן מנחם בן יחזקאל (צפריר) ז"ל / רחל (אברהמס) בת יוסף הלוי (דותן) ז"ל / ליבא (פוגל) בת משה בצלאל (רייך) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אומץ, אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד


עדנה ויג, 26/01/17 11:01
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.