כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > מה את/ה לא זוכר/ת? מה את/ה שוכח/ת? וכיצד זה קשור לחנוכה?!
 
מטרת היוונים היתה "להשכיחם" ומטרתנו היא לזכור. בבריאת העולם לאחר שהיה "חֹשך על פני תהום"אמר ה':"יהי אור" (בראשית א',3) האור מסלק ואת החושך ואת השכחה. הדלקת נרות חנוכה מסייעת לזיכרון על ידי: עשיית דבר מה באופן מוחשי. כדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' עמנו.
עדנה ויג | פורסם: 25/12/16 10:48

 האם קרה לך שאמרו לך דבר מה ולא זכרת מה נאמר לך ? האם נזכרת לאחר זמן מה ? לאחר כמה זמן נזכרת ? מה גרם לך להיזכר ?

בפרשה מסופר על שר המשקים ש"לא זכר את יוסף, וישכחהו" (בראשית מ',23).

שאלה למחשבה: מדוע נאמר גם "לא זכר" וגם "וישכחהו"?

יש פרשנים אשר רואים בחזרה על המלים הללו, שני דברים שונים זה מזה, כי לשיטתם אין חזרה במלים שונות על אותו רעיון, אלא כל מילה מביעה דבר שונה.

 *רבי שלמה יצחקי (=רש"י): "לא זכר" – "בו ביום", "וישכחהו" -  "לאחר מכן"

 *רבי אברהם בן עזרא (=ראב"ע): "לא זכר" - "לא הזכירו בפה אל פרעה", "וישכחהו" - "בלב".

לעומתם, יש פרשנים אשר רואים במילים אלו רעיון אחד. לשיטתם ניתן לומר "כפל  (חזר פעמיים על אותו) העניין - במלים שונות". רב סעדיה גאון (=רס"ג) פירש: "ולא זכר": " וישכח שר המשקים את יוסף ולא זכרו".

ברור שיש סיבות מדוע שכח שר המשקים את יוסף, מיד בצאתו מהכלא, ונזכר בו רק לאחר שנתיים כאשר פרעה חלם חלום.

יוסף אמר : "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, ועשית נא עמדי חסד, והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית (=בית הסוהר) הזה" (בראשית מ',14)  בבראשית רבה נכתב: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" (תהלים מ',5) – זה יוסף" כיצד ניתן לומר כך על יוסף, והרי הוא ביקש משר המשקים שיזכרהו ויזכירהו לפרעה ? רבי דוד משה מצ'ורטקוב (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) אמר שלאחר שיוסף ביקש זאת הוא התחרט על כך שפנה לאדם והתפלל ש ישכחהו.

    שר המשקים שוחרר ממאסרו מבית הסוהר, ובוודאי לא נעים לו לזכור את שהיה שם. הוא היה שר, אדם חשוב ובעל מעמד, שהורד מגדולתו והושם בבית הסוהר וכאשר יצא לחופשי, רצה לשכוח את שהיה, ולנסות לשקם את חייו. הוא שכח גם את יוסף שפתר את חלומו לטובה ואולי חשב שממילא המלך היה משחררו, ללא קשר לדבריו של יוסף.

שאלה למחשבה: כיצד ניתן לזכור דברים ולא לשכוח ?

הצעת תשובה:

* עשיית סימן כלשהו. יש משפט סיני שאומר: "אני רואה - אני שוכח, אני שומע - אני לומד, אני עושה - אני זוכר." בימינו יש אנשים שכדי לזכור דבר מה, עושים להם סימן בכך שהם מעבירים את השעון ליד השניה. במדרש רבה כתוב ששר המשקים רצה לזכור את בקשתו של יוסף ולכן "היה קושר קשרים ומלאך בא ומתירם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה שוכחו ואני לא אשכחהו".

* אמירת הדברים בקול, כדי שייחרתו בזיכרון.

*רישום הדברים. ניתן להכין דף ולשים אותו על המקרר או אף על דלת הבית, כדי שבוודאות ניתן לראותו ביציאה מהבית, ולא יווצר מצב שאינך זוכר/ת היכן הנחת את דף התזכורת שהכנת לך. (כיום ניתן לרשום תזכורת בפלאפון ואף לקבל הודעה בקשר לכך.)

   יש עוד שיטות רבות וטובות שכדאי לכל אדם לסגל לעצמו. אדם עלול לשכוח דברים, בגלל סיבות שונות כעומס יתר על הזיכרון , מטלות רבות שצריך האדם לעשות, פעולות שאדם מבצע באופן אוטומטי ואינו משקיע חשיבה בעשייתן ועוד. יש הסבורים כי לעתים אדם שוכח דבר מסוים מכיוון שאינו רוצה לחשוב על כך, אך יש דברים רבים שהם עצובים ולא נעימים לאדם ובכל זאת הוא אינו מסוגל לשכוח זאת, אפילו אם היה מעדיף לשכוח ולא לחשוב על כך.

      שר המשקים שכח את יוסף ואולי היה לו טוב לא לזכור את שהיה לו בכלא, אך ביהדות אנו זוכרים ומזכירים את העבר, ולא אומרים: "מה שהיה - תשכח מזה" (כפי שכתב יורם טהר לב בשירו "תן לי") מתוך מחשבה שזה היה מזמן ולא קשור להווה, אלא מבינים שחשוב מאוד לזכור את שהיה וללמוד מכך להווה וגם לעתיד, ולהודות על כך שהמצב השתנה, ושמצבנו כיום הוא שיש לנו עצמאות בארץ ישראל ולא כפי שהיה "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", אז היה שלטון יווני שהטיל גזירות על היהודים. 

מלכות יוון רמוזה בברית בין הבתרים כ"חשכה גדולה" (בראשית ט"ו,12) הם רצו להביא את עם ישראל לחושך מבחינה רוחנית. הרב שלמה קרליבך ז"ל התייחס לפסוק "והארץ הייתה תֹהו ובֹהו וחֹשך על פני תהום" (בראשית א',2)  בהקשר לחג החנוכה: "חֹשך על פני תהום"- זו מלכות יוון. "חֹשך" בחילוף אותיות הוא שכח. היוונים רצו שנשכח שיש אלוקים בעולם, ולא נשמור את המצוות.

הם פעלו במספר דרכים: 1. גזרו על בני ישראל גזירות שונות. ציוו לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל", כדי שכאשר יעבדו עם השור או יסעו עם עגלה שרתומה לשור, יהיה פרסום להצהרה הזו, ורבים יראו זאת ויושפעו מכך.

2. הביאו את התרבות היוונית, והיו יהודים שהתיוונו.  היו אנשים ששכחו מי הם ומה הם וויתרו על יהדותם. שינו את שמותיהם לשמות יווניים, אך היו גם רבים ששמרו על יהדותם ואמונתם.

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיסצנה, אמר בשנת תש"ב ב חנוכה, בדברו לאנשים שנותרו בגטו ורשה: "ישראל ידעו אז שתכלית כל יסורי הגוף שגרמו להם (היוונים) תכליתם היא "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ועל זה דאגו והיא היתה עיקר לצרתם, לכן על ידי זה נתחזקה אמונתם יותר והושיעם ה' בזכות האמונה."

מטרת היוונים היתה "להשכיחם" ומטרתנו היא לזכור . בבריאת העולם לאחר שהיה "חֹשך על פני תהום"אמר ה':"יהי אור" (בראשית א',3) האור מסלק ואת החושך ואת השכחה. הדלקת נרות חנוכה מסייעת  לזיכרון על ידי:

* עשיית דבר מה באופן מוחשי. כדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' עמנו בימי הבית השני תקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה.

* ראייה והסתכלות (=התבוננות) בנרות החנוכה. בעת הדלקת הנרות שהם קודש, "ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", צריך לא לעשות מלאכה במשך חצי שעה, אלא רק להסתכל בנרות ולהתפלל. הראִיה חשובה, כפי שנאמר במצות ציצית: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…" (במדבר ט"ו,39-40). לאור זאת, נתקן את המשפט הסיני  (בדיקה לזכרונך: האם את/ה זוכר/ת מה נאמר בו ?) ונאמר: "אני רואה - אני זוכר"!

שבת שלום! חג חנוכה שמח, שנזכה לקלוט את האור ולהפיצו, להרבות את הזכרון ולחזק את האמונה.                        

עדנה ויג   (c)

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / מלכה אסתר בת דבורה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ סבי – שמעון יוסף בן אהרן מרדכי (מלר) ז"ל / לע"נ צבי בן משולם זוסיא (קלימן) / לע"נ צפורה (אופנר) בת משה (לנדרר) ז"ל / לע"נ נחמה (כהן) בת יצחק משה ז"ל /     ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

 האם קרה לך שאמרו לך דבר מה ולא זכרת מה נאמר לך ? האם נזכרת לאחר זמן מה ? לאחר כמה זמן נזכרת ? מה גרם לך להיזכר ?

בפרשה מסופר על שר המשקים ש"לא זכר את יוסף, וישכחהו" (בראשית מ',23).

שאלה למחשבה: מדוע נאמר גם "לא זכר" וגם "וישכחהו"?

יש פרשנים אשר רואים בחזרה על המלים הללו, שני דברים שונים זה מזה, כי לשיטתם אין חזרה במלים שונות על אותו רעיון, אלא כל מילה מביעה דבר שונה.

 *רבי שלמה יצחקי (=רש"י): "לא זכר" – "בו ביום", "וישכחהו" -  "לאחר מכן"

 *רבי אברהם בן עזרא (=ראב"ע): "לא זכר" - "לא הזכירו בפה אל פרעה", "וישכחהו" - "בלב".

לעומתם, יש פרשנים אשר רואים במילים אלו רעיון אחד. לשיטתם ניתן לומר "כפל  (חזר פעמיים על אותו) העניין - במלים שונות". רב סעדיה גאון (=רס"ג) פירש: "ולא זכר": " וישכח שר המשקים את יוסף ולא זכרו".

ברור שיש סיבות מדוע שכח שר המשקים את יוסף, מיד בצאתו מהכלא, ונזכר בו רק לאחר שנתיים כאשר פרעה חלם חלום.

יוסף אמר : "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, ועשית נא עמדי חסד, והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית (=בית הסוהר) הזה" (בראשית מ',14)  בבראשית רבה נכתב: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" (תהלים מ',5) – זה יוסף" כיצד ניתן לומר כך על יוסף, והרי הוא ביקש משר המשקים שיזכרהו ויזכירהו לפרעה ? רבי דוד משה מצ'ורטקוב (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) אמר שלאחר שיוסף ביקש זאת הוא התחרט על כך שפנה לאדם והתפלל ש ישכחהו.

    שר המשקים שוחרר ממאסרו מבית הסוהר, ובוודאי לא נעים לו לזכור את שהיה שם. הוא היה שר, אדם חשוב ובעל מעמד, שהורד מגדולתו והושם בבית הסוהר וכאשר יצא לחופשי, רצה לשכוח את שהיה, ולנסות לשקם את חייו. הוא שכח גם את יוסף שפתר את חלומו לטובה ואולי חשב שממילא המלך היה משחררו, ללא קשר לדבריו של יוסף.

שאלה למחשבה: כיצד ניתן לזכור דברים ולא לשכוח ?

הצעת תשובה:

* עשיית סימן כלשהו. יש משפט סיני שאומר: "אני רואה - אני שוכח, אני שומע - אני לומד, אני עושה - אני זוכר." בימינו יש אנשים שכדי לזכור דבר מה, עושים להם סימן בכך שהם מעבירים את השעון ליד השניה. במדרש רבה כתוב ששר המשקים רצה לזכור את בקשתו של יוסף ולכן "היה קושר קשרים ומלאך בא ומתירם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה שוכחו ואני לא אשכחהו".

* אמירת הדברים בקול, כדי שייחרתו בזיכרון.

*רישום הדברים. ניתן להכין דף ולשים אותו על המקרר או אף על דלת הבית, כדי שבוודאות ניתן לראותו ביציאה מהבית, ולא יווצר מצב שאינך זוכר/ת היכן הנחת את דף התזכורת שהכנת לך. (כיום ניתן לרשום תזכורת בפלאפון ואף לקבל הודעה בקשר לכך.)

   יש עוד שיטות רבות וטובות שכדאי לכל אדם לסגל לעצמו. אדם עלול לשכוח דברים, בגלל סיבות שונות כעומס יתר על הזיכרון , מטלות רבות שצריך האדם לעשות, פעולות שאדם מבצע באופן אוטומטי ואינו משקיע חשיבה בעשייתן ועוד. יש הסבורים כי לעתים אדם שוכח דבר מסוים מכיוון שאינו רוצה לחשוב על כך, אך יש דברים רבים שהם עצובים ולא נעימים לאדם ובכל זאת הוא אינו מסוגל לשכוח זאת, אפילו אם היה מעדיף לשכוח ולא לחשוב על כך.

      שר המשקים שכח את יוסף ואולי היה לו טוב לא לזכור את שהיה לו בכלא, אך ביהדות אנו זוכרים ומזכירים את העבר, ולא אומרים: "מה שהיה - תשכח מזה" (כפי שכתב יורם טהר לב בשירו "תן לי") מתוך מחשבה שזה היה מזמן ולא קשור להווה, אלא מבינים שחשוב מאוד לזכור את שהיה וללמוד מכך להווה וגם לעתיד, ולהודות על כך שהמצב השתנה, ושמצבנו כיום הוא שיש לנו עצמאות בארץ ישראל ולא כפי שהיה "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", אז היה שלטון יווני שהטיל גזירות על היהודים. 

מלכות יוון רמוזה בברית בין הבתרים כ"חשכה גדולה" (בראשית ט"ו,12) הם רצו להביא את עם ישראל לחושך מבחינה רוחנית. הרב שלמה קרליבך ז"ל התייחס לפסוק "והארץ הייתה תֹהו ובֹהו וחֹשך על פני תהום" (בראשית א',2)  בהקשר לחג החנוכה: "חֹשך על פני תהום"- זו מלכות יוון. "חֹשך" בחילוף אותיות הוא שכח. היוונים רצו שנשכח שיש אלוקים בעולם, ולא נשמור את המצוות.

הם פעלו במספר דרכים: 1. גזרו על בני ישראל גזירות שונות. ציוו לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל", כדי שכאשר יעבדו עם השור או יסעו עם עגלה שרתומה לשור, יהיה פרסום להצהרה הזו, ורבים יראו זאת ויושפעו מכך.

2. הביאו את התרבות היוונית, והיו יהודים שהתיוונו.  היו אנשים ששכחו מי הם ומה הם וויתרו על יהדותם. שינו את שמותיהם לשמות יווניים, אך היו גם רבים ששמרו על יהדותם ואמונתם.

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיסצנה, אמר בשנת תש"ב ב חנוכה, בדברו לאנשים שנותרו בגטו ורשה: "ישראל ידעו אז שתכלית כל יסורי הגוף שגרמו להם (היוונים) תכליתם היא "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ועל זה דאגו והיא היתה עיקר לצרתם, לכן על ידי זה נתחזקה אמונתם יותר והושיעם ה' בזכות האמונה."

מטרת היוונים היתה "להשכיחם" ומטרתנו היא לזכור . בבריאת העולם לאחר שהיה "חֹשך על פני תהום"אמר ה':"יהי אור" (בראשית א',3) האור מסלק ואת החושך ואת השכחה. הדלקת נרות חנוכה מסייעת  לזיכרון על ידי:

* עשיית דבר מה באופן מוחשי. כדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' עמנו בימי הבית השני תקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה.

* ראייה והסתכלות (=התבוננות) בנרות החנוכה. בעת הדלקת הנרות שהם קודש, "ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", צריך לא לעשות מלאכה במשך חצי שעה, אלא רק להסתכל בנרות ולהתפלל. הראִיה חשובה, כפי שנאמר במצות ציצית: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…" (במדבר ט"ו,39-40). לאור זאת, נתקן את המשפט הסיני  (בדיקה לזכרונך: האם את/ה זוכר/ת מה נאמר בו ?) ונאמר: "אני רואה - אני זוכר"!

שבת שלום! חג חנוכה שמח, שנזכה לקלוט את האור ולהפיצו, להרבות את הזכרון ולחזק את האמונה.                        

עדנה ויג   (c)

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / מלכה אסתר בת דבורה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ סבי – שמעון יוסף בן אהרן מרדכי (מלר) ז"ל / לע"נ צבי בן משולם זוסיא (קלימן) / לע"נ צפורה (אופנר) בת משה (לנדרר) ז"ל / לע"נ נחמה (כהן) בת יצחק משה ז"ל /     ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.


עדנה ויג, 25/12/16 10:48
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.