כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > אבא, איך וויתרת עלי?! מאמר לפרשת "וירא"
 
אברהם שמע מפי שרה את המלים: "גרש את האמה הזאת ואת בנה" (בראשית כ"א,10). לא כתובה תגובתו המילולית אך כתובה תגובתו הרגשית: "וירע הדבר בעיני אברהם על אודֹת בנו" (בראשית כ"א,11). אברהם הוא אבא אוהב, והוא עצוב מאוד שעליו להיפרד מבנו.
עדנה ויג | פורסם: 16/11/16 12:47

 אברהם שמע מפי שרה אשתו את המלים: "גרש את האמה הזאת ואת בנה" (בראשית כ"א,10). לא כתובה תגובתו המילולית לדבריה, שנאמרו בהחלטיות, בלשון ציווי, אך כתובה תגובתו הרגשית: "וירע הדבר בעיני אברהם על אודֹת בנו" (בראשית כ"א,11). אברהם הוא אבא אוהב, והוא עצוב מאוד שעליו להיפרד מבנו.

    אברהם הוא אדם טוב, שבודאי רוצה להיות להיות טוב ואוהב לכל אחד מבני המשפחה. הוא רוצה להיות בעל טוב, מבין ומתחשב לשרה, שהיא אשתו הראשונה, אך בו בזמן הוא גם בעלה של הגר, וגם אביו של יצחק התינוק שעתה נערך "משתה גדול ביום הגמל את יצחק" (בראשית כ"א,8) וגם אביו של ישמעאל, שהיה בן 14 כשנולד יצחק. אברהם רוצה שלכל אחד מבני משפחתו יהיה טוב, אך ברור שאם יציית לדברי שרה, הוא פוגע בכך בהגר וישמעאל שגם הם בני משפחתו וגם הם אהוביו, ודבר זה בוודאי מכאיב לו. 

   אברהם לא היה חושב מעצמו לגרש את הגר ובנה מהבית, גם אם ישמעאל אינו מתנהג באופן הרצוי והראוי בעיניו ובעיני שרה. אברהם היה חושב מה כדאי לעשות לשיפור המצב ומתאמץ ככל יכולתו לשוחח עם ישמעאל ולהגיע אתו להבנות ולסיכומים, כיצד נדרש ממנו להתנהג בבית אברהם.

   בנוסף לדברי שרה לאברהם, אומר לו ה': "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה,כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א,12). הפרידה מישמעאל מהווה ניסיון קשה נוסף לאברהם, הוא נאלץ לשלח את ישמעאל בנו בניגוד לרצונו, מכיוון שהוא בוחר לקיים את דברי ה', גם כשהם מאוד קשים לו.

    שרה הבינה שישמעאל אינו הראוי והמתאים להמשיך את דרכו של אברהם, וייתכן גם שחזתה את המאבק שעתיד לקרות במהלך ההסטוריה בין בני יצחק (=היהודים) ובין בני ישמעאל (=הערבים), וחשבה שעם שילוחו של ישמעאל יהיה ברור שיצחק הוא ממשיכו הבלעדי של אברהם, ואמרה: "לא יירש בן האמה הזאת עם בני" (בראשית כ"א,10).

שאלה למחשבה: כתוב: "ותרא שרה את בן הגר...מצחק" (בראשית כ"א,9) מה עשה ישמעאל, שהיה כל כך חמור עד כדי כך שחובה לגרשו מהבית?

הצעת תשובה: הפרשנים ענו תשובות רבות וכתבו שישמעאל עבר על עבודה זרה [שגם בקשר אליה נאמר פועל זה (שמות ל"ב,6) "ויקומו לצחק"], גילוי עריות [שגם בקשר לכך נאמר פועל זה (בראשית ל"ט,17) "לצחק בי"], ושפיכות דמים [שגם בקשר לכך נאמר פועל זה (שמואל ב', ב',13) "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"]. אז נכון שהשורש צ.ח.ק (או ש.ח.ק ) נמצא בקשר לחטאים אלו, אך רבי שמעון בן יוחאי אמר: "וכי ייתכן שבביתו של אברהם הצדיק ייעשו דברים כה חמורים כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים? הרי ברור שאברהם לא היה מרשה התנהגות שכזו, "אלא לעניין ירושה". ישמעאל רב עם יצחק מי יהיה יורשו של אביהם.

במדרש (בראשית רבה נ"ג, י"א) נאמר: "שבשעה שנולד אבינו יצחק היו הכל שמחים, אמר להם ישמעאל שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים".

יש הסברים נוספים במדרש (בראשית רבה נ"ג): "אמר רבי עזריה משום רבי לוי: אמר ישמעאל ליצחק: נלך ונראה חלקנו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה עצמו כאילו "מצחק". ישמעאל היה חכם ומתוחכם והוא ניסה לפגוע ביצחק, אך אם היה אי מי מעז לומר לו זאת, הוא היה מיתמם ואמר "אני רק מצחק", אך יש דברים שברור שאסור להרשותם, גם לא ב" צחוק", או ב"משחק", כביכול.

הפועל "מצחק" משמש בפרשה גם כ צחוק רגיל "ויהי כמצחק בעיני חתניו" (בראשית י"ט,14), אז ברור שהפירושים בקשר לחטאים החמורים, אינם אפשרויות הפירוש הבלעדיות ולפי הפשט לא ידוע למה ובמה בא לידי ביטוי "צחוקו" של ישמעאל.

   לא כתובה תגובתו של ישמעאל לשילוחו מבית אביו, אך ההרגשה שלי שהוא יכול לשאול את השאלה הקשה: "אבא, איך וויתרת עלי?!" ולתהות בינו לבין עצמו על טיב הקשרים שלו עם אביו ולחשוב כיצד הוא יתנהג עם ילדיו, כאשר יהיה אב בעתיד. בהמשך הפרשה כתוב שישמעאל בא להלוויה של אברהם והשתתף בקבורתו כבנו, ביחד עם יצחק: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אל מערת המכפלה" (בראשית כ"ה,9). אולי ניתן להסיק מכך שישמעאל קיבל בהבנה כלשהי, את העובדה ששילוחו היה הכרחי ומחויב המציאות לטובתו שלו בעצמו, שנהיה ממנו עם גדול, וגם לטובתו של יצחק ואולי הבין שאביו נאלץ לעשות זאת כדי לקיים את צו האל אליו. חכמינו זכרונם לברכה למדו מכך ששמו של יצחק כתוב ראשון בפסוק, שישמעאל חזר בתשובה ואיפשר ליצחק, בנו העיקרי של אברהם, ללכת לפניו, אחרי מיטת אביהם.

שאלה למחשבה: כיצד הגיע ישמעאל להלויית אביו? האם היה קשר בין האב ובנו לאחר שילוח ישמעאל מהבית?

הצעת תשובה: לפי מדרשים שונים שמר האב, אברהם, על קשר, כלשהו, עִם בנו, ישמעאל.

הפסוק מציין שהגר שידכה לבנה כלה ממקום מוצאה, מארץ מצרים. "ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" (בראשית כ"א, 21). בהקשר לכך מובא סיפור מעניין במדרש (פרקי דרבי אליעזר, פרק כט): "לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל (מכיוון שצריך לשמור מרחק מהטומאה שבביתו של ישמעאל) במקום שישמעאל שרוי...והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל אמר לה: "היכן הוא ישמעאל?" אמרה לו: "הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר". אמר לה: "תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר" אמרה לו: "אין לי לחם ולא מים". אמר לה: "כשיבוא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו: "זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמר חלף (=החלף את) מפתן ביתך שאינה טובה לך" וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו והבין ישמעאל, ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה, ופטימה שמה. ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמר לה: "היכן הוא ישמעאל?" אמרה לו: "הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר". אמר לה: "תני לי מעט לחם ומים, כי עייפה נפשי מדרך המדבר" והוציאה לחם ומים ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות. וכשבא ישמעאל, הגידה לו את הדבר, וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו, כרחם אב על בנים."

    מדרש זה מלמד שאסור לאב לוותר על ילדו. חשוב להראות לילד שהקשר עמו חשוב לאב, ושהאב אוהבו ולא מוותר עליו. ישמעאל ידע בכל פעם מאשתו (בעת זמן הביקור), שאדם בא מארץ כנען, דרך המדבר, כדי לבקרו. זה בוודאי מאמץ, אך חשוב לאב להתאמץ כדי לבקר את בנו ולדעת מה קורה אצלו. אברהם התפלל ל-ה' על ישמעאל וישמעאל יכול היה לחוש את האכפתיות כלפיו, מצד אביו.

גם ישמעאל בא לבקר את אברהם, ובאחד מביקוריו היה ויכוח בינו ובין יצחק. ישמעאל טען שהוא צדיק יותר מיצחק, מכיוון שהוא נימול בגיל שלוש עשרה. יכול היה להתנגד, אך הסכים לעבור ברית מילה, בעוד שיצחק נימול בגיל שמונה ימים ולא היה יכול להתנגד. יצחק אמר שאם ה' יצווה עליו להקריב את עצמו כקורבן, הוא יסכים לכך. לפי אחד המדרשים, זו הסיבה לציווי של עקידת יצחק, כדי להוכיח לישמעאל שיצחק אכן מוכן להקריב את כולו.

"ויקח את שני נעריו" (בראשית כ"ב,3). לפי הדרש ישמעאל היה אחד משני המלווים שהצטרפו לאברהם וליצחק בדרך אל העקידה (השני היה אליעזר, עבד אברהם).

    לסיפור הפרידה מהגר ומישמעאל יש happy end, בכך שהמשפחה התאחדה מחדש, ישמעאל שב בתשובה שלימה והיה בקשר טוב עם אביו וגם הגר חזרה בתשובה ולאחר מות שרה נשאה אברהם שוב לאשה. "ויֹסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה" (בראשית כ"ה,1) יש המפרשים שזו אשה שלישית (לאחר שרה והגר) ויש מפרשים ש"קטורה זו הגר" אשר נקראה בשם קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטרת", שכן לאחר עזיבתה את בית אברהם לא הלכה עם אף גבר אחר.

    יהי רצון שיהיו יחסים טובים ואוהבים בין כל אב (וגם אם) וילדו, ויהיה צחוק שמח וטוב כמו שאמרה שרה בהולדת יצחק (בראשית כ"א,6): " צחֹק עשה לי אלקים".

שבת שלום!      עדנה ויג   (c)

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל

לע"נ / אלמוג עשהאל הי"ד בן יוסי (שילוני) יבדל"א /  צפורה (חימוביץ') בת שלמה (שטיינברג) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.          

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

 אברהם שמע מפי שרה אשתו את המלים: "גרש את האמה הזאת ואת בנה" (בראשית כ"א,10). לא כתובה תגובתו המילולית לדבריה, שנאמרו בהחלטיות, בלשון ציווי, אך כתובה תגובתו הרגשית: "וירע הדבר בעיני אברהם על אודֹת בנו" (בראשית כ"א,11). אברהם הוא אבא אוהב, והוא עצוב מאוד שעליו להיפרד מבנו.

    אברהם הוא אדם טוב, שבודאי רוצה להיות להיות טוב ואוהב לכל אחד מבני המשפחה. הוא רוצה להיות בעל טוב, מבין ומתחשב לשרה, שהיא אשתו הראשונה, אך בו בזמן הוא גם בעלה של הגר, וגם אביו של יצחק התינוק שעתה נערך "משתה גדול ביום הגמל את יצחק" (בראשית כ"א,8) וגם אביו של ישמעאל, שהיה בן 14 כשנולד יצחק. אברהם רוצה שלכל אחד מבני משפחתו יהיה טוב, אך ברור שאם יציית לדברי שרה, הוא פוגע בכך בהגר וישמעאל שגם הם בני משפחתו וגם הם אהוביו, ודבר זה בוודאי מכאיב לו. 

   אברהם לא היה חושב מעצמו לגרש את הגר ובנה מהבית, גם אם ישמעאל אינו מתנהג באופן הרצוי והראוי בעיניו ובעיני שרה. אברהם היה חושב מה כדאי לעשות לשיפור המצב ומתאמץ ככל יכולתו לשוחח עם ישמעאל ולהגיע אתו להבנות ולסיכומים, כיצד נדרש ממנו להתנהג בבית אברהם.

   בנוסף לדברי שרה לאברהם, אומר לו ה': "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה,כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א,12). הפרידה מישמעאל מהווה ניסיון קשה נוסף לאברהם, הוא נאלץ לשלח את ישמעאל בנו בניגוד לרצונו, מכיוון שהוא בוחר לקיים את דברי ה', גם כשהם מאוד קשים לו.

    שרה הבינה שישמעאל אינו הראוי והמתאים להמשיך את דרכו של אברהם, וייתכן גם שחזתה את המאבק שעתיד לקרות במהלך ההסטוריה בין בני יצחק (=היהודים) ובין בני ישמעאל (=הערבים), וחשבה שעם שילוחו של ישמעאל יהיה ברור שיצחק הוא ממשיכו הבלעדי של אברהם, ואמרה: "לא יירש בן האמה הזאת עם בני" (בראשית כ"א,10).

שאלה למחשבה: כתוב: "ותרא שרה את בן הגר...מצחק" (בראשית כ"א,9) מה עשה ישמעאל, שהיה כל כך חמור עד כדי כך שחובה לגרשו מהבית?

הצעת תשובה: הפרשנים ענו תשובות רבות וכתבו שישמעאל עבר על עבודה זרה [שגם בקשר אליה נאמר פועל זה (שמות ל"ב,6) "ויקומו לצחק"], גילוי עריות [שגם בקשר לכך נאמר פועל זה (בראשית ל"ט,17) "לצחק בי"], ושפיכות דמים [שגם בקשר לכך נאמר פועל זה (שמואל ב', ב',13) "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"]. אז נכון שהשורש צ.ח.ק (או ש.ח.ק ) נמצא בקשר לחטאים אלו, אך רבי שמעון בן יוחאי אמר: "וכי ייתכן שבביתו של אברהם הצדיק ייעשו דברים כה חמורים כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים? הרי ברור שאברהם לא היה מרשה התנהגות שכזו, "אלא לעניין ירושה". ישמעאל רב עם יצחק מי יהיה יורשו של אביהם.

במדרש (בראשית רבה נ"ג, י"א) נאמר: "שבשעה שנולד אבינו יצחק היו הכל שמחים, אמר להם ישמעאל שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים".

יש הסברים נוספים במדרש (בראשית רבה נ"ג): "אמר רבי עזריה משום רבי לוי: אמר ישמעאל ליצחק: נלך ונראה חלקנו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה עצמו כאילו "מצחק". ישמעאל היה חכם ומתוחכם והוא ניסה לפגוע ביצחק, אך אם היה אי מי מעז לומר לו זאת, הוא היה מיתמם ואמר "אני רק מצחק", אך יש דברים שברור שאסור להרשותם, גם לא ב" צחוק", או ב"משחק", כביכול.

הפועל "מצחק" משמש בפרשה גם כ צחוק רגיל "ויהי כמצחק בעיני חתניו" (בראשית י"ט,14), אז ברור שהפירושים בקשר לחטאים החמורים, אינם אפשרויות הפירוש הבלעדיות ולפי הפשט לא ידוע למה ובמה בא לידי ביטוי "צחוקו" של ישמעאל.

   לא כתובה תגובתו של ישמעאל לשילוחו מבית אביו, אך ההרגשה שלי שהוא יכול לשאול את השאלה הקשה: "אבא, איך וויתרת עלי?!" ולתהות בינו לבין עצמו על טיב הקשרים שלו עם אביו ולחשוב כיצד הוא יתנהג עם ילדיו, כאשר יהיה אב בעתיד. בהמשך הפרשה כתוב שישמעאל בא להלוויה של אברהם והשתתף בקבורתו כבנו, ביחד עם יצחק: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אל מערת המכפלה" (בראשית כ"ה,9). אולי ניתן להסיק מכך שישמעאל קיבל בהבנה כלשהי, את העובדה ששילוחו היה הכרחי ומחויב המציאות לטובתו שלו בעצמו, שנהיה ממנו עם גדול, וגם לטובתו של יצחק ואולי הבין שאביו נאלץ לעשות זאת כדי לקיים את צו האל אליו. חכמינו זכרונם לברכה למדו מכך ששמו של יצחק כתוב ראשון בפסוק, שישמעאל חזר בתשובה ואיפשר ליצחק, בנו העיקרי של אברהם, ללכת לפניו, אחרי מיטת אביהם.

שאלה למחשבה: כיצד הגיע ישמעאל להלויית אביו? האם היה קשר בין האב ובנו לאחר שילוח ישמעאל מהבית?

הצעת תשובה: לפי מדרשים שונים שמר האב, אברהם, על קשר, כלשהו, עִם בנו, ישמעאל.

הפסוק מציין שהגר שידכה לבנה כלה ממקום מוצאה, מארץ מצרים. "ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" (בראשית כ"א, 21). בהקשר לכך מובא סיפור מעניין במדרש (פרקי דרבי אליעזר, פרק כט): "לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל (מכיוון שצריך לשמור מרחק מהטומאה שבביתו של ישמעאל) במקום שישמעאל שרוי...והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל אמר לה: "היכן הוא ישמעאל?" אמרה לו: "הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר". אמר לה: "תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר" אמרה לו: "אין לי לחם ולא מים". אמר לה: "כשיבוא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו: "זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמר חלף (=החלף את) מפתן ביתך שאינה טובה לך" וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו והבין ישמעאל, ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה, ופטימה שמה. ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמר לה: "היכן הוא ישמעאל?" אמרה לו: "הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר". אמר לה: "תני לי מעט לחם ומים, כי עייפה נפשי מדרך המדבר" והוציאה לחם ומים ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות. וכשבא ישמעאל, הגידה לו את הדבר, וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו, כרחם אב על בנים."

    מדרש זה מלמד שאסור לאב לוותר על ילדו. חשוב להראות לילד שהקשר עמו חשוב לאב, ושהאב אוהבו ולא מוותר עליו. ישמעאל ידע בכל פעם מאשתו (בעת זמן הביקור), שאדם בא מארץ כנען, דרך המדבר, כדי לבקרו. זה בוודאי מאמץ, אך חשוב לאב להתאמץ כדי לבקר את בנו ולדעת מה קורה אצלו. אברהם התפלל ל-ה' על ישמעאל וישמעאל יכול היה לחוש את האכפתיות כלפיו, מצד אביו.

גם ישמעאל בא לבקר את אברהם, ובאחד מביקוריו היה ויכוח בינו ובין יצחק. ישמעאל טען שהוא צדיק יותר מיצחק, מכיוון שהוא נימול בגיל שלוש עשרה. יכול היה להתנגד, אך הסכים לעבור ברית מילה, בעוד שיצחק נימול בגיל שמונה ימים ולא היה יכול להתנגד. יצחק אמר שאם ה' יצווה עליו להקריב את עצמו כקורבן, הוא יסכים לכך. לפי אחד המדרשים, זו הסיבה לציווי של עקידת יצחק, כדי להוכיח לישמעאל שיצחק אכן מוכן להקריב את כולו.

"ויקח את שני נעריו" (בראשית כ"ב,3). לפי הדרש ישמעאל היה אחד משני המלווים שהצטרפו לאברהם וליצחק בדרך אל העקידה (השני היה אליעזר, עבד אברהם).

    לסיפור הפרידה מהגר ומישמעאל יש happy end, בכך שהמשפחה התאחדה מחדש, ישמעאל שב בתשובה שלימה והיה בקשר טוב עם אביו וגם הגר חזרה בתשובה ולאחר מות שרה נשאה אברהם שוב לאשה. "ויֹסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה" (בראשית כ"ה,1) יש המפרשים שזו אשה שלישית (לאחר שרה והגר) ויש מפרשים ש"קטורה זו הגר" אשר נקראה בשם קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטרת", שכן לאחר עזיבתה את בית אברהם לא הלכה עם אף גבר אחר.

    יהי רצון שיהיו יחסים טובים ואוהבים בין כל אב (וגם אם) וילדו, ויהיה צחוק שמח וטוב כמו שאמרה שרה בהולדת יצחק (בראשית כ"א,6): " צחֹק עשה לי אלקים".

שבת שלום!      עדנה ויג   (c)

לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל

לע"נ / אלמוג עשהאל הי"ד בן יוסי (שילוני) יבדל"א /  צפורה (חימוביץ') בת שלמה (שטיינברג) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.          


עדנה ויג, 16/11/16 12:47
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.