כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > זה קורה במשפחות הכי טובות?!-פרשת "לך – לך"
 
אברהם אבינו נחשב בעיני תמיד כאדם טוב, כאיש משפחה ועוד, אך עם זה אירעו בחייו מספר נתקים מאנשים קרובים לו. האם לא היה קשה לו להתנתק? בוודאי שההתנתקות כואבת, גם כשיש סיבות לכך והאדם יכול להבין בשכל מה נכון לו לעשות, הרי שהרגשות פועלים וכל נתק הוא מכאיב.
עדנה ויג | פורסם: 10/11/16 13:25

 אברהם אבינו נחשב בעיני תמיד כאדם טוב, כאיש משפחה ועוד, אך עם זה אירעו בחייו מספר נתקים מאנשים קרובים לו. האם לא היה קשה לו להתנתק? בוודאי שההתנתקות כואבת, גם כשיש סיבות לכך והאדם יכול להבין בשכל מה נכון לו לעשות, הרי שהרגשות פועלים וכל נתק הוא מכאיב. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית י"ב, 1) היה ניסיון גדול לאברהם וכן גם הפרידה מלוט (ובפרשה הבאה הפרידה מישמעאל) היו נסיונות לאברהם.

שאלה למחשבה: האם חווית פעם נתק כלשהו מאדם קרוב ממשפחתך? מדוע אירע הנתק? מה היו הרגשותיך בקשר לנתק? (ברור שאינך צריך לענות לי על השאלות, אך משיחות עם אנשים לא מעטים מסביבי, הבנתי שבמשפחות רבות יש נתק בין חברי משפחה שונים וכל אחד "משלם" מחיר רגשי על הנתק).

   אברהם [ברוב פרקי פרשה זו הוא נקרא עדיין "אברם", ורק בפרק י"ז ישונה שמו לאברהם] התנתק מאביו תרח ומבני משפחה נוספים, שלא הצטרפו למסע לארץ כנען, אך מכיוון שמאוד קשה להתנתק מבני משפחה, ועוד יותר קשה לבצע ניתוק מכולם בבת אחת, השאיר אבר(ה)ם את לוט אתו ועם שרי אשתו והלך לארץ כנען.

הפרשנים מסבירים שאברהם היה חייב להתנתק ממורשת בית אביו שדגלה בעבודה זרה (תרח היה מוכר פסלים, לפי המדרש). כדי להיות האב הראשון של היהודים, עליו להקים בית שמבוסס על ערכי היהדות, בלי "לגרור" שרידים מההתנהלות בבית הוריו. הפרשנים מיטיבים להסביר את מערכת היחסים עם לוט, ואת העובדה שלוט בעצמו בחר היכן יגור ובעצם בכך הרחיק ולא רק פנה למקום מצד ימין או מצד שמאל למקום מגורי אברהם, אלא ניתק עצמו מאברהם.

אברהם היה מאוד קשור ללוט ואמר לו: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רֹעי ובין רֹעיך" (בראשית י"ג,8) המריבה התחילה בין הרועים, אך היא עלולה להיות גם בין אברהם ולוט, שכן לוט לא מחה ברועיו שרעו בשדות של אחרים ובכך עברו על איסור גזל ואברהם לא יכול היה להסכים לדבר שכזה. הבהמות של אברהם יצאו לרעות עם זמם (=רסן) על הפה של כל אחת מהן, כדי שיאכלו רק במקום שאינו שייך לאף אדם (=הפקר), שם הרועים יפתחו לכל בעל חיים את הזמם והוא יוכל לאכול. אם לוט היה מצווה על רועיו לשנות את דרכם, והם לא היו רועים בשדות ששייכים לאנשים (מתוך מחשבה שהארץ מובטחת לאברהם ולזרעו, ובוודאי לוט יהיה היורש של אברהם), לא היה צורך להיפרד.

תחילה נאמר "ריב" בלשון זכר ואחר כך נאמר "מריבה" בלשון נקבה. רבי ישעיהו הלוי הורוביץ המכונה השל"ה הקדוש פירש: "הזהיר אברהם את לוט, להפסיק מיד את המחלוקת, שכן ה"ריב" הפעוט ביותר נהפך אחר כך ל"מריבה" – ללשון נקבה, בבחינת אם המולידה עוד ועוד מריבות". יש להשתדל שהמחלוקת לא תחרוג ממסגרת "ריב" בלשון זכר שאינו מוליד (אפשר להתווכח, לכעוס זה על זה, לומר את שיש לומר ו-זהו) ולא תהפוך ל"מריבה", בלשון נקבה המולידה עוד ועוד.

ברור שלוט שונה לגמרי מאברהם דודו, בהתיחסותו לנושאים שונים.

*אברהם בא לארץ כדי למלא את צו ה' וללמד את אנשי הארץ את האמונה ב-ה' ואילו מטרתו של לוט היא שונה. בתחילה לוט היה עם אברהם "ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו...ויבאו ארצה כנען" (בראשית י"ב,5), אך בשובם ממצרים לארץ כבר לא נכתב שמו של לוט ביחד עם אברהם, אלא "וגם ללוט ההלך את (=עם) אברם היה צאן ובקר ואֹהלים" (בראשית "ג,5) לאברהם היה רכוש ששייך לו וגם ללוט היה רכוש משלו, ודוקא העושר והשפע גרמו לכך ש"ולא נשא אֹתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו" (בראשית י"ג,6).

*לוט בחר ב"ככר הירדן כי כולה משקה" (י"ג,10) הוא פעל מתוך שיקול כלכלי והתעלם מכך ש"אנשי סדום רעים וחטאים ל-ה' מאד" (י"ג,13), בעוד שברור שאברהם לא היה מוכן לגור בחברת אנשים שכאלה.

   כנגד הניתוקים שחווה, יצר אבר(ה)ם חיבורים רבים.

*"ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית י"ב,5) פירש רש"י שאלו העבדים והשפחות או שאלו האנשים שגוירו על ידי אברהם ושרי [אברהם גייר את הגברים ושרי גיירה את הנשים].

*אהלם של אברהם ושרי היה פתוח, לפי המדרש, מארבעת צדדיו, כדי לזכות בהכנסת אורחים. כל אורח שבא, זכה באירוח מכל הלב, ובסיום הארוחה התבקש לברך ולהודות ל-ה'.

אנשים שמצליחים ליצור קשר ושאנשים אחרים מבקשים את קרבתם, חייבים להיות בעלי לב טוב ורחב, ואדם שכזה כיצד ייתכן שהוא מסוגל להתנתק מבני משפחתו הקרובים?!

   נתק אינו דבר רצוי מלכתחילה, ייתכן שהאדם מנסה לשנות את המצב, [כפי שאברהם דיבר עם לוט ואמר לו "אנשים אחים אנחנו" (בראשית י"ג,8) ועוד], אך כאשר אינו מצליח בכך, האדם עשוי לבחור להתנתק, למרות שהניתוק עלול להכאיב לשני ה"צדדים", כי נראה לו שאחרת הוא לא יכול להסתדר ולהתמודד עם האדם האחר. צריך להיות מודע לכך שהנתק לא באמת גורם לאדם להצליח להתנתק, ובפועל האדם שממנו נעשה הניתוק, מעסיק אותך, במחשבותיך וברגשותיך, כאילו הוא מאוד נוכח, ולא כאילו הוא איננו.    

   אברהם לא התנתק לגמרי בלבו, הוא לא "מחק" את לוט, כפי שיש אנשים שמכריזים כאשר יש נתק בינם ובין בן משפחה כלשהו (משפטים כמו: "הוא לא קיים בשבילי יותר", "הוא כמו אוויר בשבילי", "אל תדבר אתי עליו", "איני רוצה לשמוע אפילו את שמו" ועוד משפטים שכואב מאוד לשמעם) אלא כאשר בא הפליט וסיפר שלוט נלקח בשבי, מיד התארגן אברהם לצאת ולנסות להצילו, "וירק את חניכיו ילידי ביתו" (בראשית י"ד,14), שהם העבדים והשפחות שבביתו, אשר יודעים לתחזק את משק הבית, אך בוודאי אינם יודעים כיצד להילחם. אברהם לא אמר: "אני בנתק מלוט וזה לא מעניין אותי" וגם לא אמר: "אין לי צבא", "ארבעת המלכים החזקים נצחו חמישה מלכים אחרים, וכיצד אני אצליח להילחם בהם?!" ועוד דברים שאילו היה אומרם – בוודאי שהיה צודק, אלא יצא לדרך למרות הסכנות הרבות שיש במלחמה כנגד המלכים החזקים, שלהם יש חיילים ונשק.

   אהוד מנור כתב בשירו "אחרי החגים" (לחן: אבי טולדנו): "יש עוד תפילת לב חרישית, אחרי החגים נתקן את המִשגים ונתחיל מבראשית חכה לי, אל תשתתק, אל תנתק את הקשרים".

גם אם נוצר נתק כלשהו בינך לבין אדם אחר, או בין אנשים שונים, ניתן להחליט שברצונך לא להיות בנתק ובמקום ההתנתקות שהיתה (בין אם היתה התנתקות חד- צדדית, או התנתקות ששני ה"צדדים" יזמו) - ליצור חיבור מחודש.

שבת שלום!  

עדנה ויג   (c)

יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ נחשון מרדכי הי"ד  בן יהודה אריה (וקסמן) יבדל"א / אלמוג עשהאל הי"ד בן יוסי (שילוני) יבדל"א / גיטה שמחה (קלדרון) בת משה ז"ל /  צפורה (חימוביץ') בת שלמה (שטיינברג) ז"ל / יהודית (נישטיין) בת שלמה (שטיינברג) ז"ל / נורית יצחקי בת ר' ישראל ז"ל וזמירה טננבוים /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.          

 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

 אברהם אבינו נחשב בעיני תמיד כאדם טוב, כאיש משפחה ועוד, אך עם זה אירעו בחייו מספר נתקים מאנשים קרובים לו. האם לא היה קשה לו להתנתק? בוודאי שההתנתקות כואבת, גם כשיש סיבות לכך והאדם יכול להבין בשכל מה נכון לו לעשות, הרי שהרגשות פועלים וכל נתק הוא מכאיב. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית י"ב, 1) היה ניסיון גדול לאברהם וכן גם הפרידה מלוט (ובפרשה הבאה הפרידה מישמעאל) היו נסיונות לאברהם.

שאלה למחשבה: האם חווית פעם נתק כלשהו מאדם קרוב ממשפחתך? מדוע אירע הנתק? מה היו הרגשותיך בקשר לנתק? (ברור שאינך צריך לענות לי על השאלות, אך משיחות עם אנשים לא מעטים מסביבי, הבנתי שבמשפחות רבות יש נתק בין חברי משפחה שונים וכל אחד "משלם" מחיר רגשי על הנתק).

   אברהם [ברוב פרקי פרשה זו הוא נקרא עדיין "אברם", ורק בפרק י"ז ישונה שמו לאברהם] התנתק מאביו תרח ומבני משפחה נוספים, שלא הצטרפו למסע לארץ כנען, אך מכיוון שמאוד קשה להתנתק מבני משפחה, ועוד יותר קשה לבצע ניתוק מכולם בבת אחת, השאיר אבר(ה)ם את לוט אתו ועם שרי אשתו והלך לארץ כנען.

הפרשנים מסבירים שאברהם היה חייב להתנתק ממורשת בית אביו שדגלה בעבודה זרה (תרח היה מוכר פסלים, לפי המדרש). כדי להיות האב הראשון של היהודים, עליו להקים בית שמבוסס על ערכי היהדות, בלי "לגרור" שרידים מההתנהלות בבית הוריו. הפרשנים מיטיבים להסביר את מערכת היחסים עם לוט, ואת העובדה שלוט בעצמו בחר היכן יגור ובעצם בכך הרחיק ולא רק פנה למקום מצד ימין או מצד שמאל למקום מגורי אברהם, אלא ניתק עצמו מאברהם.

אברהם היה מאוד קשור ללוט ואמר לו: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רֹעי ובין רֹעיך" (בראשית י"ג,8) המריבה התחילה בין הרועים, אך היא עלולה להיות גם בין אברהם ולוט, שכן לוט לא מחה ברועיו שרעו בשדות של אחרים ובכך עברו על איסור גזל ואברהם לא יכול היה להסכים לדבר שכזה. הבהמות של אברהם יצאו לרעות עם זמם (=רסן) על הפה של כל אחת מהן, כדי שיאכלו רק במקום שאינו שייך לאף אדם (=הפקר), שם הרועים יפתחו לכל בעל חיים את הזמם והוא יוכל לאכול. אם לוט היה מצווה על רועיו לשנות את דרכם, והם לא היו רועים בשדות ששייכים לאנשים (מתוך מחשבה שהארץ מובטחת לאברהם ולזרעו, ובוודאי לוט יהיה היורש של אברהם), לא היה צורך להיפרד.

תחילה נאמר "ריב" בלשון זכר ואחר כך נאמר "מריבה" בלשון נקבה. רבי ישעיהו הלוי הורוביץ המכונה השל"ה הקדוש פירש: "הזהיר אברהם את לוט, להפסיק מיד את המחלוקת, שכן ה"ריב" הפעוט ביותר נהפך אחר כך ל"מריבה" – ללשון נקבה, בבחינת אם המולידה עוד ועוד מריבות". יש להשתדל שהמחלוקת לא תחרוג ממסגרת "ריב" בלשון זכר שאינו מוליד (אפשר להתווכח, לכעוס זה על זה, לומר את שיש לומר ו-זהו) ולא תהפוך ל"מריבה", בלשון נקבה המולידה עוד ועוד.

ברור שלוט שונה לגמרי מאברהם דודו, בהתיחסותו לנושאים שונים.

*אברהם בא לארץ כדי למלא את צו ה' וללמד את אנשי הארץ את האמונה ב-ה' ואילו מטרתו של לוט היא שונה. בתחילה לוט היה עם אברהם "ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו...ויבאו ארצה כנען" (בראשית י"ב,5), אך בשובם ממצרים לארץ כבר לא נכתב שמו של לוט ביחד עם אברהם, אלא "וגם ללוט ההלך את (=עם) אברם היה צאן ובקר ואֹהלים" (בראשית "ג,5) לאברהם היה רכוש ששייך לו וגם ללוט היה רכוש משלו, ודוקא העושר והשפע גרמו לכך ש"ולא נשא אֹתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו" (בראשית י"ג,6).

*לוט בחר ב"ככר הירדן כי כולה משקה" (י"ג,10) הוא פעל מתוך שיקול כלכלי והתעלם מכך ש"אנשי סדום רעים וחטאים ל-ה' מאד" (י"ג,13), בעוד שברור שאברהם לא היה מוכן לגור בחברת אנשים שכאלה.

   כנגד הניתוקים שחווה, יצר אבר(ה)ם חיבורים רבים.

*"ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית י"ב,5) פירש רש"י שאלו העבדים והשפחות או שאלו האנשים שגוירו על ידי אברהם ושרי [אברהם גייר את הגברים ושרי גיירה את הנשים].

*אהלם של אברהם ושרי היה פתוח, לפי המדרש, מארבעת צדדיו, כדי לזכות בהכנסת אורחים. כל אורח שבא, זכה באירוח מכל הלב, ובסיום הארוחה התבקש לברך ולהודות ל-ה'.

אנשים שמצליחים ליצור קשר ושאנשים אחרים מבקשים את קרבתם, חייבים להיות בעלי לב טוב ורחב, ואדם שכזה כיצד ייתכן שהוא מסוגל להתנתק מבני משפחתו הקרובים?!

   נתק אינו דבר רצוי מלכתחילה, ייתכן שהאדם מנסה לשנות את המצב, [כפי שאברהם דיבר עם לוט ואמר לו "אנשים אחים אנחנו" (בראשית י"ג,8) ועוד], אך כאשר אינו מצליח בכך, האדם עשוי לבחור להתנתק, למרות שהניתוק עלול להכאיב לשני ה"צדדים", כי נראה לו שאחרת הוא לא יכול להסתדר ולהתמודד עם האדם האחר. צריך להיות מודע לכך שהנתק לא באמת גורם לאדם להצליח להתנתק, ובפועל האדם שממנו נעשה הניתוק, מעסיק אותך, במחשבותיך וברגשותיך, כאילו הוא מאוד נוכח, ולא כאילו הוא איננו.    

   אברהם לא התנתק לגמרי בלבו, הוא לא "מחק" את לוט, כפי שיש אנשים שמכריזים כאשר יש נתק בינם ובין בן משפחה כלשהו (משפטים כמו: "הוא לא קיים בשבילי יותר", "הוא כמו אוויר בשבילי", "אל תדבר אתי עליו", "איני רוצה לשמוע אפילו את שמו" ועוד משפטים שכואב מאוד לשמעם) אלא כאשר בא הפליט וסיפר שלוט נלקח בשבי, מיד התארגן אברהם לצאת ולנסות להצילו, "וירק את חניכיו ילידי ביתו" (בראשית י"ד,14), שהם העבדים והשפחות שבביתו, אשר יודעים לתחזק את משק הבית, אך בוודאי אינם יודעים כיצד להילחם. אברהם לא אמר: "אני בנתק מלוט וזה לא מעניין אותי" וגם לא אמר: "אין לי צבא", "ארבעת המלכים החזקים נצחו חמישה מלכים אחרים, וכיצד אני אצליח להילחם בהם?!" ועוד דברים שאילו היה אומרם – בוודאי שהיה צודק, אלא יצא לדרך למרות הסכנות הרבות שיש במלחמה כנגד המלכים החזקים, שלהם יש חיילים ונשק.

   אהוד מנור כתב בשירו "אחרי החגים" (לחן: אבי טולדנו): "יש עוד תפילת לב חרישית, אחרי החגים נתקן את המִשגים ונתחיל מבראשית חכה לי, אל תשתתק, אל תנתק את הקשרים".

גם אם נוצר נתק כלשהו בינך לבין אדם אחר, או בין אנשים שונים, ניתן להחליט שברצונך לא להיות בנתק ובמקום ההתנתקות שהיתה (בין אם היתה התנתקות חד- צדדית, או התנתקות ששני ה"צדדים" יזמו) - ליצור חיבור מחודש.

שבת שלום!  

עדנה ויג   (c)

יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ נחשון מרדכי הי"ד  בן יהודה אריה (וקסמן) יבדל"א / אלמוג עשהאל הי"ד בן יוסי (שילוני) יבדל"א / גיטה שמחה (קלדרון) בת משה ז"ל /  צפורה (חימוביץ') בת שלמה (שטיינברג) ז"ל / יהודית (נישטיין) בת שלמה (שטיינברג) ז"ל / נורית יצחקי בת ר' ישראל ז"ל וזמירה טננבוים /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.          

 


עדנה ויג, 10/11/16 13:25
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.