כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > הולך? לאן? למה?- פרשת "וילך"
 
בעת החזרה בתשובה, האדם עוזב דרך כלשהי שנהג ללכת בה ומתחיל ללכת בדרך חדשה.
עדנה ויג | פורסם: 06/10/16 13:04

משה "הלך" במשך כל שנות חייו: הלך לראות את שלום אחיו, נאלץ לברוח למדיין, שב למצרים, הלך לראות את הסנה, הלך לבני ישראל, הלך לדבר עם פרעה, הלך במסה ומריבה, כפי שאמר לו ה': "ומטך...קח בידך והלכת" (שמות י"ז,5), הלך במשך ארבעים שנה במדבר והלך גם ביומו האחרון: "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל בני ישראל" )דברים ל"א,1)

שאלה למחשבה: להיכן הלך משה? (מצויין בפסוק שהלך, אך לא כתוב לאן הלך)

הצעת תשובה:

* משה "התנחל" בלבבות העם. משה רבנו נכנס לתוך תוכו של כל אדם מישראל. בכל אדם מישראל, בכל הזמנים, יש ניצוץ ממשה רבנו. בכל אדם יש חלק רוחני, שקורא לאדם להקשיב לו, להיות כל הזמן במצב של התקדמות ושיפור, על ידי הליכה "מחיל אל חיל" (תהלים פ"ד,8).

כל אדם צריך ללמוד מדרכי התנהגותו של משה, להשתדל להיות במידת הענווה. נכון שאינך משה שהיה "ענו מאֹד מכל האדם" (במדבר י"ב,3), אך באפשרותו של כל אדם להיות עניו ולהתנהג בדרך שמכבדת את עצמו וגם את זולתו.

*משה הלך למקום מוחשי. תרגום יונתן: "ואזל (=הלך) משה למשכן בית אולפנא – שהלך משה לבית המדרש. משה הלך לשמוע תורתם של אחרים, כי "נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה" (רש"י על הכתוב: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"- דברים ל"א,2) ולא יכול היה לחדש מעצמו שום חידוש בתורה. האדם צריך, בכל גיל, ללכת ללמוד עוד ועוד וההליכה עצמה היא מאוד חשובה, עד כדי כך שניתן עליה שכר לאדם: "הולך ... שכר הליכה בידו" (פרקי אבות, פרק ה', משנה ט'), וכך יידע מהי הדרך הטובה, שבה צריך וכדאי ללכת ויוכל לקבל שכר גם על התנהגותו הטובה.  

   אנו נמצאים עתה בעשרת ימי תשובה, השבת היא שבת "שובה" (שמכונה גם "שבת תשובה") וכל אדם משתדל ללכת בדרך הטובה, וכדי לזהותה ולא ללכת סחור – סחור, בחיפושים אחר הדרך שבה צריך ללכת, ניתן למצוא בפסוקי הפרשה הדרכות נכונות וטובות לכל אדם:

*התעודד! משה אמר ליהושע:  "חזק ואמץ" (דברים ל"א,7) אך מלים אלו כאילו נאמרות לכל אחד ואחת מאתנו. מצאת את הדרך הטובה והנכונה, לך בה באומץ ואל תתבייש גם אם ילעגו לך. הייה בטוח בעצמך ובנכונות הדרך עבורך והמשך ללכת בה, כפי שכתב קובי לוריא בשיר "הלאה" (לחן: יצחק קלפטר ) https://youtu.be/xLTDAcTOdnE  "משהו קורא אליי מבפנים: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע."

* שיתוף פעולה- "תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באֹזניהם" - "הקהל את העם" (דברים ל"א, 11-12).

שאלה למחשבה: מהו הסדר הנכון שבו היו צריכים להיאמר הדברים בפסוק זה? (הרי ברור שתחילה צריך לכנס "את העם" ואז לקרוא את התורה "באֹזניהם")

הצעת תשובה: התורה שתקרא באזניהם היא "הקהל את העם" שיתאספו ויתאחדו, שיהיו עומדים תמיד ביחד. חשוב לאדם להיות חבר בקהילה, כך קל יותר לשמור על מצוות, ללכת ]לתפילות ולשיעורים שונים, להתייעץ ולקבל תשובות לשאלות שמתעוררות.

* ניצול נכון של הזמן. רבי מנדלי מקוצק שנא מאוד את ההולכים בטל, המוציאים זמנם לריק, והיה מעורר את חסידיו, שיהיו זוכרים את ה"הן קרבו ימיך למות" (דברים ל"א,14). הוא היה אומר: "לא תהיו עוברים עבירה (רק) משום שזה אסור, אלא משום שאין שעתכם פנויה לכך". חבל לבזבז זמן על עשיית דברים אסורים, צריך לנצל כל רגע ללכת לדבר מצוה.  

*א"ב = אמונה וביטחון. רבי שמחה בונם מפשיסחה היה אומר: חייב כל יהודי להאמין, שהקדוש ברוך הוא שוכן בקרבו ושהוא עמו תמיד, גם (חלילה) בעת צרה. רק משנתרופפה אמונתו, והוא מתחיל לפקפק ולחשוב ש"אין אלוקי בקרבי" – רק אז "מצאוני הרעות האלה" (דברים ל"א,17).

* השירה מחזקת ומעודדת. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים ל"א,19) חשוב לשיר בעת שמחה, אך גם בעת עצב, לשירה יש כוח אדיר. בראש השנה אמרנו בתפילה, אל מול ארון הקודש הפתוח: "אוחילה לאל, אשירה עזו", ניתן בכל יום לשיר ולשבח את ה' וכך להתעודד ולהתחזק.

 * שימת לב ושמירה על הדברים שאדם מוציא מפיו. "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" (דברים ל"א,19) רבי פינחס מקוריץ אמר: "התורה כולה תלויה בפה. העיקר הוא שמירת הלשון , שיהא פיו של אדם בסדר, שתהא לשונו נקיה!" יש הליכות שאסור לעשות. אסור ללכת לכל דבר עבירה – בכלל, וגם "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט,15), אסור ללכת כרוכל שהולך ברגל ממקום למקום, כדי "למכור" את מרכולתו, שהיא סיפורים שונים, על המתרחש אצל אדם כלשהו, שעשויים להיות מעניינים את השומע, אך זו עבירה.

* הקשבה למנהיגים – עד עתה משה הנהיג את העם, "וילך משה" רבי אברהם בן עזרא (=ראב"ע) פירש: "הלך אל כל שבט ושבט". משה הלך להיפרד מכל שבט באופן אישי, ההנהגה מועברת ליהושע, ועל כל אחד מהעם להקשיב לדבריו. מומלץ לכל אדם ללמוד מהחכמים, כדי לדעת מהי הדרך הנכונה בה צריך וכדאי ללכת: "הולך את (=עִם) חכמים - יחכם" (משלי י"ג,20).

      בעת החזרה בתשובה, האדם עוזב דרך כלשהי שנהג ללכת בה ומתחיל ללכת בדרך חדשה. ייתכן שקודם "ואחר עיני הלך לבי" (איוב ל"א,7), האדם חשק בדברים שראו עיניו ולקחם, וכך הגיע, חלילה, לעבירות שונות. עתה הגיע להבנה, שהדרך שבה הלך אינה הדרך הרצויה - "ואיש תבונה יישר לכת" (משלי ט"ו,21) האדם מחליט ללכת בדרך הישרה, ואף אם אנשים באים לקרוא לו, הוא אומר להם שאין ברצונו ללכת איתם "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים..." (תהלים א',1) אלא רצונו "ללכת בדרכיו (של ה') ולשמור מצוֹתיו  וחקֹתיו ומשפטיו" (דברים ל',16).

רבי אליעזר פאפו, בספרו "פלא יועץ" כתב בערך "הליכה": "והאיש הירא...יהיו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש"... וחשוב לזכור ש"כל הדרכים בחזקת סכנה" ולהיזהר בעת ההליכה בדרך, לא להיכשל בעבירות שונות, חלילה.  "יש הליכה של מצוה..."והודעת להם את הדרך ילכו בה" (שמות י"ח,20) זו הוצאת המת והכנסת כלה ולבקר חולים ולנחם אבלים וכדומה... וראוי לתלמיד חכם לרוץ למצוה ולהיות נמנה עם חבריו לדבר מצוה כדי שממנו יראו וכן יעשו וזכות הרבים תלוי בו".

בערב יום כיפור יברך הורה את ילדו: "רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים" ובסוכות (וכן גם בפסח ובשבועות) ובשמיני עצרת נבקש בעת הוצאת ספר התורה: "וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשות מַעֲשים טובִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ..."

יהי רצון שתצליח/י לשים לב לדרך בה את/ה הולך/ת "שִתִי לבך למסילה דרך הלכת" (ירמיהו ל"א,21) ואם יש צורך לשנות מסלול – אז "שובי" לדרך הנכונה, לדרך הטובה והישרה "בכל הדרך אשר צוה ה' אלוקיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון" (דברים ה',30).

שנה טובה ומבורכת. חתימה טובה!

עדנה ויג    

 יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ ישעיהו צבי בן ישראל (שוורץ) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

משה "הלך" במשך כל שנות חייו: הלך לראות את שלום אחיו, נאלץ לברוח למדיין, שב למצרים, הלך לראות את הסנה, הלך לבני ישראל, הלך לדבר עם פרעה, הלך במסה ומריבה, כפי שאמר לו ה': "ומטך...קח בידך והלכת" (שמות י"ז,5), הלך במשך ארבעים שנה במדבר והלך גם ביומו האחרון: "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל בני ישראל" )דברים ל"א,1)

שאלה למחשבה: להיכן הלך משה? (מצויין בפסוק שהלך, אך לא כתוב לאן הלך)

הצעת תשובה:

* משה "התנחל" בלבבות העם. משה רבנו נכנס לתוך תוכו של כל אדם מישראל. בכל אדם מישראל, בכל הזמנים, יש ניצוץ ממשה רבנו. בכל אדם יש חלק רוחני, שקורא לאדם להקשיב לו, להיות כל הזמן במצב של התקדמות ושיפור, על ידי הליכה "מחיל אל חיל" (תהלים פ"ד,8).

כל אדם צריך ללמוד מדרכי התנהגותו של משה, להשתדל להיות במידת הענווה. נכון שאינך משה שהיה "ענו מאֹד מכל האדם" (במדבר י"ב,3), אך באפשרותו של כל אדם להיות עניו ולהתנהג בדרך שמכבדת את עצמו וגם את זולתו.

*משה הלך למקום מוחשי. תרגום יונתן: "ואזל (=הלך) משה למשכן בית אולפנא – שהלך משה לבית המדרש. משה הלך לשמוע תורתם של אחרים, כי "נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה" (רש"י על הכתוב: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"- דברים ל"א,2) ולא יכול היה לחדש מעצמו שום חידוש בתורה. האדם צריך, בכל גיל, ללכת ללמוד עוד ועוד וההליכה עצמה היא מאוד חשובה, עד כדי כך שניתן עליה שכר לאדם: "הולך ... שכר הליכה בידו" (פרקי אבות, פרק ה', משנה ט'), וכך יידע מהי הדרך הטובה, שבה צריך וכדאי ללכת ויוכל לקבל שכר גם על התנהגותו הטובה.  

   אנו נמצאים עתה בעשרת ימי תשובה, השבת היא שבת "שובה" (שמכונה גם "שבת תשובה") וכל אדם משתדל ללכת בדרך הטובה, וכדי לזהותה ולא ללכת סחור – סחור, בחיפושים אחר הדרך שבה צריך ללכת, ניתן למצוא בפסוקי הפרשה הדרכות נכונות וטובות לכל אדם:

*התעודד! משה אמר ליהושע:  "חזק ואמץ" (דברים ל"א,7) אך מלים אלו כאילו נאמרות לכל אחד ואחת מאתנו. מצאת את הדרך הטובה והנכונה, לך בה באומץ ואל תתבייש גם אם ילעגו לך. הייה בטוח בעצמך ובנכונות הדרך עבורך והמשך ללכת בה, כפי שכתב קובי לוריא בשיר "הלאה" (לחן: יצחק קלפטר ) https://youtu.be/xLTDAcTOdnE  "משהו קורא אליי מבפנים: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע."

* שיתוף פעולה- "תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באֹזניהם" - "הקהל את העם" (דברים ל"א, 11-12).

שאלה למחשבה: מהו הסדר הנכון שבו היו צריכים להיאמר הדברים בפסוק זה? (הרי ברור שתחילה צריך לכנס "את העם" ואז לקרוא את התורה "באֹזניהם")

הצעת תשובה: התורה שתקרא באזניהם היא "הקהל את העם" שיתאספו ויתאחדו, שיהיו עומדים תמיד ביחד. חשוב לאדם להיות חבר בקהילה, כך קל יותר לשמור על מצוות, ללכת ]לתפילות ולשיעורים שונים, להתייעץ ולקבל תשובות לשאלות שמתעוררות.

* ניצול נכון של הזמן. רבי מנדלי מקוצק שנא מאוד את ההולכים בטל, המוציאים זמנם לריק, והיה מעורר את חסידיו, שיהיו זוכרים את ה"הן קרבו ימיך למות" (דברים ל"א,14). הוא היה אומר: "לא תהיו עוברים עבירה (רק) משום שזה אסור, אלא משום שאין שעתכם פנויה לכך". חבל לבזבז זמן על עשיית דברים אסורים, צריך לנצל כל רגע ללכת לדבר מצוה.  

*א"ב = אמונה וביטחון. רבי שמחה בונם מפשיסחה היה אומר: חייב כל יהודי להאמין, שהקדוש ברוך הוא שוכן בקרבו ושהוא עמו תמיד, גם (חלילה) בעת צרה. רק משנתרופפה אמונתו, והוא מתחיל לפקפק ולחשוב ש"אין אלוקי בקרבי" – רק אז "מצאוני הרעות האלה" (דברים ל"א,17).

* השירה מחזקת ומעודדת. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים ל"א,19) חשוב לשיר בעת שמחה, אך גם בעת עצב, לשירה יש כוח אדיר. בראש השנה אמרנו בתפילה, אל מול ארון הקודש הפתוח: "אוחילה לאל, אשירה עזו", ניתן בכל יום לשיר ולשבח את ה' וכך להתעודד ולהתחזק.

 * שימת לב ושמירה על הדברים שאדם מוציא מפיו. "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" (דברים ל"א,19) רבי פינחס מקוריץ אמר: "התורה כולה תלויה בפה. העיקר הוא שמירת הלשון , שיהא פיו של אדם בסדר, שתהא לשונו נקיה!" יש הליכות שאסור לעשות. אסור ללכת לכל דבר עבירה – בכלל, וגם "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט,15), אסור ללכת כרוכל שהולך ברגל ממקום למקום, כדי "למכור" את מרכולתו, שהיא סיפורים שונים, על המתרחש אצל אדם כלשהו, שעשויים להיות מעניינים את השומע, אך זו עבירה.

* הקשבה למנהיגים – עד עתה משה הנהיג את העם, "וילך משה" רבי אברהם בן עזרא (=ראב"ע) פירש: "הלך אל כל שבט ושבט". משה הלך להיפרד מכל שבט באופן אישי, ההנהגה מועברת ליהושע, ועל כל אחד מהעם להקשיב לדבריו. מומלץ לכל אדם ללמוד מהחכמים, כדי לדעת מהי הדרך הנכונה בה צריך וכדאי ללכת: "הולך את (=עִם) חכמים - יחכם" (משלי י"ג,20).

      בעת החזרה בתשובה, האדם עוזב דרך כלשהי שנהג ללכת בה ומתחיל ללכת בדרך חדשה. ייתכן שקודם "ואחר עיני הלך לבי" (איוב ל"א,7), האדם חשק בדברים שראו עיניו ולקחם, וכך הגיע, חלילה, לעבירות שונות. עתה הגיע להבנה, שהדרך שבה הלך אינה הדרך הרצויה - "ואיש תבונה יישר לכת" (משלי ט"ו,21) האדם מחליט ללכת בדרך הישרה, ואף אם אנשים באים לקרוא לו, הוא אומר להם שאין ברצונו ללכת איתם "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים..." (תהלים א',1) אלא רצונו "ללכת בדרכיו (של ה') ולשמור מצוֹתיו  וחקֹתיו ומשפטיו" (דברים ל',16).

רבי אליעזר פאפו, בספרו "פלא יועץ" כתב בערך "הליכה": "והאיש הירא...יהיו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש"... וחשוב לזכור ש"כל הדרכים בחזקת סכנה" ולהיזהר בעת ההליכה בדרך, לא להיכשל בעבירות שונות, חלילה.  "יש הליכה של מצוה..."והודעת להם את הדרך ילכו בה" (שמות י"ח,20) זו הוצאת המת והכנסת כלה ולבקר חולים ולנחם אבלים וכדומה... וראוי לתלמיד חכם לרוץ למצוה ולהיות נמנה עם חבריו לדבר מצוה כדי שממנו יראו וכן יעשו וזכות הרבים תלוי בו".

בערב יום כיפור יברך הורה את ילדו: "רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים" ובסוכות (וכן גם בפסח ובשבועות) ובשמיני עצרת נבקש בעת הוצאת ספר התורה: "וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשות מַעֲשים טובִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ..."

יהי רצון שתצליח/י לשים לב לדרך בה את/ה הולך/ת "שִתִי לבך למסילה דרך הלכת" (ירמיהו ל"א,21) ואם יש צורך לשנות מסלול – אז "שובי" לדרך הנכונה, לדרך הטובה והישרה "בכל הדרך אשר צוה ה' אלוקיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון" (דברים ה',30).

שנה טובה ומבורכת. חתימה טובה!

עדנה ויג    

 יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ ישעיהו צבי בן ישראל (שוורץ) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   


עדנה ויג, 06/10/16 13:04
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.