כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > פרשת "נצבים"- מי נצב ולמה?
 
בחיי היום יום אנו יודעים מה מקצועו של האדם ומעמדו, כפי שנתפס בחברה, אך בפנימיות אין הבדל בין אדם לאדם ויכול להיות אדם שנראה לכאורה פשוט, אך יש בו איכויות רבות. גם בר"ה שהוא "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" נצבים כל בני ישראל למשפט, ללא הבדל בין אחד לשני.
עדנה ויג | פורסם: 28/09/16 10:38

השבת היא השבת האחרונה בחודש אלול, וגם שבת אחרונה בשנת תשע"ו. בשבת זו נקראת  פרשת "נִצבים" בה ניתן למצוא רמזים לחודש אלול, לראש השנה, לשופר ואולי את/ה תמצא/י רמזים נוספים. חודש אלול רמוז במלים: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל,6) וגם: "הנסתרות ל – ה' אלוקינו והנגלות לנו" (דברים כ"ט,28) ואף בקריאת משה לעם : "אתם נִצבים היום כלכם".

"אהל יוסף" פירש: "אתם" ירמוז: אלול – תשובה מקובלת, "נִצבים": נצים [=רשעים, כמו שנאמר על שני האנשים שמשה ראה: "שני אנשים נצים" (שמות ב',13), צדיקים, בינוניים, יחדיו מזומנים. "היום" רמז לראש השנה שבו נפתחים הספרים של כל הציבור: צדיקים,  בינוניים ורשעים. (יש שמצאו בפרשה רמז לשופר במלים "פן יש בכם שרש פורה ראש ולענה" (דברים כ"ט,17) והסבירו שתקיעות השופר מעוררות את האדם לתשובה ויש בכוחן לעקור את כל השרשים הרעים).

שאלה למחשבה: מדוע פירט משה את רשימת האנשים ה"נִצבים", והרי יכול היה לומר רק "כלכם" ובמילה זו כבר כולם נכללים?

הצעת תשובה:*בחיי היום יום אנו יודעים מה מקצועו של האדם ומה מעמדו, כפי שנתפס בחברה, אך בפנימיות אין הבדל בין אדם לאדם ויכול להיות אדם שנראה לכאורה פשוט, אך יש בו איכויות רבות. גם בראש השנה שהוא "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" נצבים כל בני ישראל למשפט, ללא הבדל בין אחד לשני.

האלשיך הקדוש, רבי משה אלשיך, פירש: "אתם נִצבים היום כלכם" ואין הבדל ביניכם ובין הנשיאים, משום שאתם נִצבים "לפני ה' אלוקיכם" ואין אנו יודעים להבדיל מי יותר חשוב ומי פחות חשוב (אצל ה'). ייתכן מאד כי זה שמוחזק בעינינו לראש ונשיא, פחות חשוב הוא (אצל ה'), מזה שמוחזק בעינינו לסתם יהודי פשוט. "ראשיכם, שבטיכם זקניכם ושוטריכם" – כל אלה אינם אלא מנקודת המבט שלכם, כפי שרואה האדם מבחוץ, אולם לגבי ה' יתברך אפשר שאין הדברים כך כלל וכלל. לפיכך, שעה ש"אתם נִצבים... לפני ה' אלוקיכם" הרי אתם שווים כולכם זה לזה "כל איש ישראל".  

* רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, (בעל "אור שמח" על הרמב"ם ובעל "משך חכמה" על התורה) פירש: במצוות התורה שניצטוו בהן ישראל, יש שני סוגי מצוות. מצוות המוטלות על היחיד כגון: הנחת תפילין ויש מצוות  שמתקיימות רק על ידי הציבור ולא על ידי היחיד כגון: בניין בית המקדש, כיבוש הארץ ועוד. משה הדגיש בעת כריתת הברית בין ישראל לאבינו שבשמים: "אתם נִצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם" לעבור בברית ה' "ראשיכם, שבטיכם" היינו המצוות המוטלות על הציבור בכללו וגם "כל איש ישראל" הן המצוות המוטלות על כל יחיד מישראל בפני עצמו.

* נמנו בלשון רבים כל האנשים שמשה קורא להם, אך לאחר מכן נכתב בלשון יחיד: "לעברך (אותן אותיות של המילה: לערבך, לשון ערבות) בברית ה' אלקיך" (דברים כ"ט,11). ה"כלי יקר", רבי שלמה אפרים מלונטשיץ פירש: "בכך מבקש משה רבנו להורות לבני ישראל , שעליהם להתלכד לעם אחד לחוש ערבות הדדית איש כלפי רעהו – כפי שמרגיש גופו של אדם שנפגע באחד מאיבריו, שבענייני החטא וענשו נקבע הכלל הגדול ש"כל ישראל ערבים זה בזה" , וכאשר היחיד נכשל בחטא, אין הדבר נוגע רק לו לעצמו, אלא לכלל כולו.

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי , (הריטב"א ) כתב (ראש השנה דף ח', עמוד א'): "שאף על פי שהמצוות מוטלות על כל אחד, הרי כל ישראל ערבין זה לזה וכולם כגוף אחד וכערב הפורע חוב חברו".

* רבי ברוך בן יחיאל מיכל, ממזיבוז, פירש (דבריו נכתבו בספר "בוצינא דנהורא"): בשעה שמתעורר צורך לפעול ולעשות למען היהדות, אומר כל אחד: מה אני ומי אני? דבר זה ראוי שיטפלו בו הרבנים, עסקני הציבור ולא אני האדם הפשוט. ברם, טעות חמורה היא הגורמת להרבה נזקים. כשהדבר נוגע "לפני ה' אלוקיכם" – שהמדובר הוא בכבוד שמים, מן הצורך שיהיה : "אתם נצבים... כולכם" – הכל חייבים להתגייס לפעולה גם "ראשיכם, שבטיכם" וגם "מחוטב עציך ועד שואב מימיך". איש אל ישתמט מחובתו ואל יטיל את המלאכה על שכם הגדולים.

* מדרש תנחומא: "אתם נצבים" – אימתי? כשתהיו אגודה אחת "היום כולכם (=כל אלו שפורטו בתחילת דברי משה בפרשה זו) לפני ה' אלוקיכם". כוחו של עם ישראל הוא כאשר כולם מתאחדים ביחד.

המכובדים: הנשיאים, אנשי העם וגם האנשים הפשוטים ביותר שמכונים: "מחֹטב עציך עד שֹאב מימיך" (דברים כ"ט,10), הם בעצם "מכובדי כולם". כולם נקראים לבוא ולהשתתף בברית עם ה' ו"לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים כ"ט,28) "לשמור מצוֹתיו וחקֹתיו הכתובה בספר התורה הזה" (דברים ל',10), כי הרי אדם יחיד אינו מסוגל (אף אם הוא רוצה בכך מאוד) לקיים את כל תרי"ג המצוות, שכן יש מצוות המיוחדות לכהנים, יש מצוות המיוחדות ללויים ויש מצוות שכל ישראל יכולים לקיימן. יש מצוות שמיוחדות לנשים ויש מצוות שמיוחדות לגברים, וכדי שנצליח לקיים הכל נחוץ שיתוף של כל חלקי העם ולכן על כולנו להתלכד.

שבת שלום! שבת של נכונות להתיצב ביחד, לקבל עול מצוות, "ללמוד" מה היא כל מצוה ודיניה, וגם "לשמור ולעשות", בהבנה שכולנו עם אחד.  

שנה טובה ומבורכת. כתיבה וחתימה טובה!

עדנה ויג      

 יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ פינחס אליהו בן יוסף יצחק (וידיסלבסקי) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

השבת היא השבת האחרונה בחודש אלול, וגם שבת אחרונה בשנת תשע"ו. בשבת זו נקראת  פרשת "נִצבים" בה ניתן למצוא רמזים לחודש אלול, לראש השנה, לשופר ואולי את/ה תמצא/י רמזים נוספים. חודש אלול רמוז במלים: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל,6) וגם: "הנסתרות ל – ה' אלוקינו והנגלות לנו" (דברים כ"ט,28) ואף בקריאת משה לעם : "אתם נִצבים היום כלכם".

"אהל יוסף" פירש: "אתם" ירמוז: אלול – תשובה מקובלת, "נִצבים": נצים [=רשעים, כמו שנאמר על שני האנשים שמשה ראה: "שני אנשים נצים" (שמות ב',13), צדיקים, בינוניים, יחדיו מזומנים. "היום" רמז לראש השנה שבו נפתחים הספרים של כל הציבור: צדיקים,  בינוניים ורשעים. (יש שמצאו בפרשה רמז לשופר במלים "פן יש בכם שרש פורה ראש ולענה" (דברים כ"ט,17) והסבירו שתקיעות השופר מעוררות את האדם לתשובה ויש בכוחן לעקור את כל השרשים הרעים).

שאלה למחשבה: מדוע פירט משה את רשימת האנשים ה"נִצבים", והרי יכול היה לומר רק "כלכם" ובמילה זו כבר כולם נכללים?

הצעת תשובה:*בחיי היום יום אנו יודעים מה מקצועו של האדם ומה מעמדו, כפי שנתפס בחברה, אך בפנימיות אין הבדל בין אדם לאדם ויכול להיות אדם שנראה לכאורה פשוט, אך יש בו איכויות רבות. גם בראש השנה שהוא "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" נצבים כל בני ישראל למשפט, ללא הבדל בין אחד לשני.

האלשיך הקדוש, רבי משה אלשיך, פירש: "אתם נִצבים היום כלכם" ואין הבדל ביניכם ובין הנשיאים, משום שאתם נִצבים "לפני ה' אלוקיכם" ואין אנו יודעים להבדיל מי יותר חשוב ומי פחות חשוב (אצל ה'). ייתכן מאד כי זה שמוחזק בעינינו לראש ונשיא, פחות חשוב הוא (אצל ה'), מזה שמוחזק בעינינו לסתם יהודי פשוט. "ראשיכם, שבטיכם זקניכם ושוטריכם" – כל אלה אינם אלא מנקודת המבט שלכם, כפי שרואה האדם מבחוץ, אולם לגבי ה' יתברך אפשר שאין הדברים כך כלל וכלל. לפיכך, שעה ש"אתם נִצבים... לפני ה' אלוקיכם" הרי אתם שווים כולכם זה לזה "כל איש ישראל".  

* רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, (בעל "אור שמח" על הרמב"ם ובעל "משך חכמה" על התורה) פירש: במצוות התורה שניצטוו בהן ישראל, יש שני סוגי מצוות. מצוות המוטלות על היחיד כגון: הנחת תפילין ויש מצוות  שמתקיימות רק על ידי הציבור ולא על ידי היחיד כגון: בניין בית המקדש, כיבוש הארץ ועוד. משה הדגיש בעת כריתת הברית בין ישראל לאבינו שבשמים: "אתם נִצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם" לעבור בברית ה' "ראשיכם, שבטיכם" היינו המצוות המוטלות על הציבור בכללו וגם "כל איש ישראל" הן המצוות המוטלות על כל יחיד מישראל בפני עצמו.

* נמנו בלשון רבים כל האנשים שמשה קורא להם, אך לאחר מכן נכתב בלשון יחיד: "לעברך (אותן אותיות של המילה: לערבך, לשון ערבות) בברית ה' אלקיך" (דברים כ"ט,11). ה"כלי יקר", רבי שלמה אפרים מלונטשיץ פירש: "בכך מבקש משה רבנו להורות לבני ישראל , שעליהם להתלכד לעם אחד לחוש ערבות הדדית איש כלפי רעהו – כפי שמרגיש גופו של אדם שנפגע באחד מאיבריו, שבענייני החטא וענשו נקבע הכלל הגדול ש"כל ישראל ערבים זה בזה" , וכאשר היחיד נכשל בחטא, אין הדבר נוגע רק לו לעצמו, אלא לכלל כולו.

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי , (הריטב"א ) כתב (ראש השנה דף ח', עמוד א'): "שאף על פי שהמצוות מוטלות על כל אחד, הרי כל ישראל ערבין זה לזה וכולם כגוף אחד וכערב הפורע חוב חברו".

* רבי ברוך בן יחיאל מיכל, ממזיבוז, פירש (דבריו נכתבו בספר "בוצינא דנהורא"): בשעה שמתעורר צורך לפעול ולעשות למען היהדות, אומר כל אחד: מה אני ומי אני? דבר זה ראוי שיטפלו בו הרבנים, עסקני הציבור ולא אני האדם הפשוט. ברם, טעות חמורה היא הגורמת להרבה נזקים. כשהדבר נוגע "לפני ה' אלוקיכם" – שהמדובר הוא בכבוד שמים, מן הצורך שיהיה : "אתם נצבים... כולכם" – הכל חייבים להתגייס לפעולה גם "ראשיכם, שבטיכם" וגם "מחוטב עציך ועד שואב מימיך". איש אל ישתמט מחובתו ואל יטיל את המלאכה על שכם הגדולים.

* מדרש תנחומא: "אתם נצבים" – אימתי? כשתהיו אגודה אחת "היום כולכם (=כל אלו שפורטו בתחילת דברי משה בפרשה זו) לפני ה' אלוקיכם". כוחו של עם ישראל הוא כאשר כולם מתאחדים ביחד.

המכובדים: הנשיאים, אנשי העם וגם האנשים הפשוטים ביותר שמכונים: "מחֹטב עציך עד שֹאב מימיך" (דברים כ"ט,10), הם בעצם "מכובדי כולם". כולם נקראים לבוא ולהשתתף בברית עם ה' ו"לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים כ"ט,28) "לשמור מצוֹתיו וחקֹתיו הכתובה בספר התורה הזה" (דברים ל',10), כי הרי אדם יחיד אינו מסוגל (אף אם הוא רוצה בכך מאוד) לקיים את כל תרי"ג המצוות, שכן יש מצוות המיוחדות לכהנים, יש מצוות המיוחדות ללויים ויש מצוות שכל ישראל יכולים לקיימן. יש מצוות שמיוחדות לנשים ויש מצוות שמיוחדות לגברים, וכדי שנצליח לקיים הכל נחוץ שיתוף של כל חלקי העם ולכן על כולנו להתלכד.

שבת שלום! שבת של נכונות להתיצב ביחד, לקבל עול מצוות, "ללמוד" מה היא כל מצוה ודיניה, וגם "לשמור ולעשות", בהבנה שכולנו עם אחד.  

שנה טובה ומבורכת. כתיבה וחתימה טובה!

עדנה ויג      

 יהא המאמר לרפואת רחמים בן רחל (מלמד-כהן) / אברהם בן ציפורה / ציון בן יונה (שמע) / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / נתנאל חיים בן שושנה / שני בת קלאודיה מרים / פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / אביגיל בת יעל / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ פינחס אליהו בן יוסף יצחק (וידיסלבסקי) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   


עדנה ויג, 28/09/16 10:38
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.