כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > בחן/י את עצמך: מה את/ה רואה?! (פרשת "ראה")
 
כאשר את/ה נכנס/ת לביתך – מה את/ה רואה? האם את/ה רואה את הדברים שבני הבית התאמצו, השתדלו ועשו או: האם את/ה רואה את כל הדברים שנדמה לך שצריך להעיר עליהם?
עדנה ויג | פורסם: 01/09/16 15:12

בס"ד מנחם- אב תשע"ו          

*אדם רואה דברים בעיניו, אך יש סוגי ראִייה שונים. יש הרואה את התמונה הכללית ויש מי שרואה פרטי פרטים, יש מי שרואה את הדברים הטובים והיפים ויש מי ששם לב לפגמים.

בחן/י את עצמך: כאשר את/ה נכנס/ת לביתך – מה את/ה רואה? האם את/ה רואה את הדברים שבני הבית התאמצו, השתדלו ועשו או: האם את/ה רואה את כל הדברים שנדמה לך שצריך להעיר עליהם?

את/ה מגיע/ה לבית של אדם אחר - מה את/ה רואה? האם את/ה רואה את הדברים היפים ומשרי האווירה הנעימה שבו או: האם את/ה רואה את כל הדברים שנדמה לך שצריך וכדאי לתקנם?

וכן ניתן לשאול: מה את/ה רואה? בכל מקום ובכל עת.

התורה מצווה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים י"א,26). בכל יום ויום מתרחשים דברים רבים ושונים ואדם רואה דברים רבים. הבחירה נתונה לאדם מה יִראה, במה יתמקד וכיצד יגיב על הדברים שהוא רואה. הבחירה נתונה בידי האדם, אשר יכול לשנות את זווית הראִייה שלו ולשנות דברים "היום" מ"קללה", חלילה, לברכה. בכל דבר יכולה להיות "ברכה", אם זה מה שתנסה ותתאמץ לראות אך יכולה להיות גם "קללה", אם את/ה רואה ואף מחפש/ת לראות  את מה שלא מושלם, ולא טוב -  לדעתך. עצתי לך: "ראה בטוב"!

*פרשת "ראה" נקראת תמיד בשבת שלפני ראש חודש אלול או בראש חודש עצמו, כאשר הוא חל בשבת, כמו השנה. האדם מצווה: "ראה" – ראש חודש אלול הגיע. ראה (התבונן בתוכך ובדוק) מה עשית השנה, במה התקדמת והשתפרת ומה עליך לחזק ולתקן.

*האדמו"ר מסלונים, הרב שלום נח ברזובסקי, כתב בספרו "נתיבות שלום על התורה": "תִראו ותתבוננו היטב בכל המאורעות אשר אני נותן לפניכם בכל יום ויום, אשר המה קריאה ובת קול מיוחדת לעורר את היהודי למלא תפקידו ביום הזה".

* רבי משה סופר (הידוע בכינויו החת"ם סופר) בספרו "תורת משה" פירש: חכמינו אמרו: "לעולם יִראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.  עשה מצוה אחת – הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת – הכריע את כל העולם לכף חובה" (קידושין דף מ', עמוד ב'). לפיכך אמרה תורה לכל יחיד ויחיד: "ראה"! – השתדל וראה שבכל מעשה ומעשה שאתה אומר לעשות – "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"– הרי אתה מביא לעולם כולו ברכה או קללה. פעולתך עלולה להכריע את כל העולם לכף זכות או לכף חובה."

* הגר"א פירש "ולא אמר "נתתי" (בזמן עבר), שלא יחשוב האדם שאם בחר לו פעם דרך רע כבר אין לו תקנה, לכן נאמר "נותן", לשון הווה, היינו תמיד יש לו ברירה לבחור בדרך הטובה"..."ושמא יאמר האדם: מה תקנה יש לי – אם אני מלוכלך בחטא, מה אעשה עם העבירות שעשיתי עד הנה, לכן אומר הכתוב "היום" – כל יום יהיה בעיניך כחדש, ואתה יכול להתחיל ממנו, ובעל תשובה הוא כקטן שנולד".

* ההוראה לאדם היא: ראה להתנהג כראוי! בדברים רבה מוסבר שיש לפני האדם שתי דרכים ועליו לבחור באיזו מהן ללכת. ניתן ממש לראות מול העיניים את שתי הדרכים, לחשוב מה עלול לקרות לאדם אם יבחר בדרך מסוימת ואז לבחור בדרך הטובה ומביאת הברכה ולהיות חכם, כפי שאמר בן זומא (פרקי אבות, פרק ד', משנה א'): "איזהו חכם? הרואה את הנולד", החושב מראש מה יכולה להיות התוצאה מכל בחירה שהיא. "אמר רבי לוי: משל למה הדבר דומה? לעבד שאמר לו רבו הרי שרשרת של זהב אם תשמע בקולי, ואם לאו הרי אני כובל אותך בכבלים של ברזל. הנמשל: כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם עשיתם את רצוני הרי הטוב והברכה, ואם לאו הרי הקללה. הרי שתי דרכים לפניכם ואינו תלוי אלא בכם".

ראִייה (כמו השמיעה) היא סוביקטיבית, יכולים אנשים לראות דבר מסויים וכאשר יתבקשו לתאר את שראו כל אחד יתאר דבר אחר, עד כדי כך שניתן יהיה לחשוב שהם לא ראו את אותו הדבר. הרבי מקוצק, (רבי מנחם מנדל מורגנשטרן), אמר: נתינת התורה מצד הקדוש ברוך הוא שווה לפני כולם - "נותן לפניכם", אך הבעיה היא מצד עם ישראל, שכל אחד רואה ולוקח רק את מה שהוא רוצה לראות.

ישעיהו הנביא תיאר את הראִיה הלא נכונה שהיתה לעם, שגרמה להם לעוות את המציאות ולהתנהג לא כראוי: "הוי האֹמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חֹשך לאור ואור לחֹשך" (ישעיהו ה',20 ). הם ראו את עצמם כחכמים וצודקים "הוי חכמים בעיניהם" (ישעיהו ה',21).

*יש בפרשה סוג נוסף של ראִייה: הפניה לאדם היא: ראה מה מתרחש מסביבך, מה קורה לזולת. האדם צריך להיות איכפתי ומיתחשב. לשים לב לא רק לעניניו הפרטיים, אלא לדאוג לאנשים נוספים. "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך" (דברים ט"ו,8) עליך לשים לב לכך, לראות זאת ולא להתעלם מכך, אלא לעזור לו.

משימה בפרשה: שים לב לכל פסוק בו מוזכר השורש ר.א.ה וגם "עין" של האדם וגם "עין"של ה' (כביכול, שהרי ה' אינו גשמי ואין לו גוף) כמו: "לעשות הישר בעיני ה'" (דברים י"ג,19) ופסוקים דומים ושים לב לכל פסוק בו מוזכר השורש ב.ר.כ, ומצא את הקשר בין ראִייה לברכה.

בנוסף לציווי "ראה" לאדם, מוזכר בפרשה גם עוף בשם "ראה" (דברים י"ד,13), שנקרא כך בגלל ראייתו "רואה ביותר (= רואה מצויין), עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". הרב משה גרילק כתב בספרו "פרשה ופשרה": "ראייתה המצויינת של הראה היא בעוכריה. העומד בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל, ודאי שטמא הוא. רצונך להטיף מוסר, להתריע על פגמים בארץ, גור בארץ! אולם לעמוד בבבל, ומשם לראות את ליקויי הארץ, זו טומאה כעוף הראה."

נתן זך כתב בשירו "אני רוצה תמיד  עיניים": "אני רוצה תמיד  עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל, ומלא -  כל כך מלא - יופי..."

יהי רצון שנצליח לראות את הטוב בעצמנו ובזולתנו, נצליח לראות את הטוב בארץ ישראל, נראה את הדברים בדרך הרצויה והראויה ונזכה בברכה המוזכרת בפרשה: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך" (דברים ט"ו,10)

שבת שלום! שבת ראש חודש אלול – חודש טוב ומבורך!                

עדנה ויג     

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / ציון בן יונה (שמע) / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים / לידור – רות בת נילי (סגי – זקס) / הדר חנה בת אסתר (סוקולובסקי) / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ  הראי"ה (=הרב אברהם יצחק הכהן) קוק זצ"ל שזכה בראיה נכונה (נולד ב- ט"ז אלול ונפטר ב-ג' אלול)

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

בס"ד מנחם- אב תשע"ו          

*אדם רואה דברים בעיניו, אך יש סוגי ראִייה שונים. יש הרואה את התמונה הכללית ויש מי שרואה פרטי פרטים, יש מי שרואה את הדברים הטובים והיפים ויש מי ששם לב לפגמים.

בחן/י את עצמך: כאשר את/ה נכנס/ת לביתך – מה את/ה רואה? האם את/ה רואה את הדברים שבני הבית התאמצו, השתדלו ועשו או: האם את/ה רואה את כל הדברים שנדמה לך שצריך להעיר עליהם?

את/ה מגיע/ה לבית של אדם אחר - מה את/ה רואה? האם את/ה רואה את הדברים היפים ומשרי האווירה הנעימה שבו או: האם את/ה רואה את כל הדברים שנדמה לך שצריך וכדאי לתקנם?

וכן ניתן לשאול: מה את/ה רואה? בכל מקום ובכל עת.

התורה מצווה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים י"א,26). בכל יום ויום מתרחשים דברים רבים ושונים ואדם רואה דברים רבים. הבחירה נתונה לאדם מה יִראה, במה יתמקד וכיצד יגיב על הדברים שהוא רואה. הבחירה נתונה בידי האדם, אשר יכול לשנות את זווית הראִייה שלו ולשנות דברים "היום" מ"קללה", חלילה, לברכה. בכל דבר יכולה להיות "ברכה", אם זה מה שתנסה ותתאמץ לראות אך יכולה להיות גם "קללה", אם את/ה רואה ואף מחפש/ת לראות  את מה שלא מושלם, ולא טוב -  לדעתך. עצתי לך: "ראה בטוב"!

*פרשת "ראה" נקראת תמיד בשבת שלפני ראש חודש אלול או בראש חודש עצמו, כאשר הוא חל בשבת, כמו השנה. האדם מצווה: "ראה" – ראש חודש אלול הגיע. ראה (התבונן בתוכך ובדוק) מה עשית השנה, במה התקדמת והשתפרת ומה עליך לחזק ולתקן.

*האדמו"ר מסלונים, הרב שלום נח ברזובסקי, כתב בספרו "נתיבות שלום על התורה": "תִראו ותתבוננו היטב בכל המאורעות אשר אני נותן לפניכם בכל יום ויום, אשר המה קריאה ובת קול מיוחדת לעורר את היהודי למלא תפקידו ביום הזה".

* רבי משה סופר (הידוע בכינויו החת"ם סופר) בספרו "תורת משה" פירש: חכמינו אמרו: "לעולם יִראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.  עשה מצוה אחת – הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת – הכריע את כל העולם לכף חובה" (קידושין דף מ', עמוד ב'). לפיכך אמרה תורה לכל יחיד ויחיד: "ראה"! – השתדל וראה שבכל מעשה ומעשה שאתה אומר לעשות – "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"– הרי אתה מביא לעולם כולו ברכה או קללה. פעולתך עלולה להכריע את כל העולם לכף זכות או לכף חובה."

* הגר"א פירש "ולא אמר "נתתי" (בזמן עבר), שלא יחשוב האדם שאם בחר לו פעם דרך רע כבר אין לו תקנה, לכן נאמר "נותן", לשון הווה, היינו תמיד יש לו ברירה לבחור בדרך הטובה"..."ושמא יאמר האדם: מה תקנה יש לי – אם אני מלוכלך בחטא, מה אעשה עם העבירות שעשיתי עד הנה, לכן אומר הכתוב "היום" – כל יום יהיה בעיניך כחדש, ואתה יכול להתחיל ממנו, ובעל תשובה הוא כקטן שנולד".

* ההוראה לאדם היא: ראה להתנהג כראוי! בדברים רבה מוסבר שיש לפני האדם שתי דרכים ועליו לבחור באיזו מהן ללכת. ניתן ממש לראות מול העיניים את שתי הדרכים, לחשוב מה עלול לקרות לאדם אם יבחר בדרך מסוימת ואז לבחור בדרך הטובה ומביאת הברכה ולהיות חכם, כפי שאמר בן זומא (פרקי אבות, פרק ד', משנה א'): "איזהו חכם? הרואה את הנולד", החושב מראש מה יכולה להיות התוצאה מכל בחירה שהיא. "אמר רבי לוי: משל למה הדבר דומה? לעבד שאמר לו רבו הרי שרשרת של זהב אם תשמע בקולי, ואם לאו הרי אני כובל אותך בכבלים של ברזל. הנמשל: כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם עשיתם את רצוני הרי הטוב והברכה, ואם לאו הרי הקללה. הרי שתי דרכים לפניכם ואינו תלוי אלא בכם".

ראִייה (כמו השמיעה) היא סוביקטיבית, יכולים אנשים לראות דבר מסויים וכאשר יתבקשו לתאר את שראו כל אחד יתאר דבר אחר, עד כדי כך שניתן יהיה לחשוב שהם לא ראו את אותו הדבר. הרבי מקוצק, (רבי מנחם מנדל מורגנשטרן), אמר: נתינת התורה מצד הקדוש ברוך הוא שווה לפני כולם - "נותן לפניכם", אך הבעיה היא מצד עם ישראל, שכל אחד רואה ולוקח רק את מה שהוא רוצה לראות.

ישעיהו הנביא תיאר את הראִיה הלא נכונה שהיתה לעם, שגרמה להם לעוות את המציאות ולהתנהג לא כראוי: "הוי האֹמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חֹשך לאור ואור לחֹשך" (ישעיהו ה',20 ). הם ראו את עצמם כחכמים וצודקים "הוי חכמים בעיניהם" (ישעיהו ה',21).

*יש בפרשה סוג נוסף של ראִייה: הפניה לאדם היא: ראה מה מתרחש מסביבך, מה קורה לזולת. האדם צריך להיות איכפתי ומיתחשב. לשים לב לא רק לעניניו הפרטיים, אלא לדאוג לאנשים נוספים. "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך" (דברים ט"ו,8) עליך לשים לב לכך, לראות זאת ולא להתעלם מכך, אלא לעזור לו.

משימה בפרשה: שים לב לכל פסוק בו מוזכר השורש ר.א.ה וגם "עין" של האדם וגם "עין"של ה' (כביכול, שהרי ה' אינו גשמי ואין לו גוף) כמו: "לעשות הישר בעיני ה'" (דברים י"ג,19) ופסוקים דומים ושים לב לכל פסוק בו מוזכר השורש ב.ר.כ, ומצא את הקשר בין ראִייה לברכה.

בנוסף לציווי "ראה" לאדם, מוזכר בפרשה גם עוף בשם "ראה" (דברים י"ד,13), שנקרא כך בגלל ראייתו "רואה ביותר (= רואה מצויין), עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". הרב משה גרילק כתב בספרו "פרשה ופשרה": "ראייתה המצויינת של הראה היא בעוכריה. העומד בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל, ודאי שטמא הוא. רצונך להטיף מוסר, להתריע על פגמים בארץ, גור בארץ! אולם לעמוד בבבל, ומשם לראות את ליקויי הארץ, זו טומאה כעוף הראה."

נתן זך כתב בשירו "אני רוצה תמיד  עיניים": "אני רוצה תמיד  עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל, ומלא -  כל כך מלא - יופי..."

יהי רצון שנצליח לראות את הטוב בעצמנו ובזולתנו, נצליח לראות את הטוב בארץ ישראל, נראה את הדברים בדרך הרצויה והראויה ונזכה בברכה המוזכרת בפרשה: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך" (דברים ט"ו,10)

שבת שלום! שבת ראש חודש אלול – חודש טוב ומבורך!                

עדנה ויג     

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / ציון בן יונה (שמע) / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים / לידור – רות בת נילי (סגי – זקס) / הדר חנה בת אסתר (סוקולובסקי) / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל 

לע"נ  הראי"ה (=הרב אברהם יצחק הכהן) קוק זצ"ל שזכה בראיה נכונה (נולד ב- ט"ז אלול ונפטר ב-ג' אלול)

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.   


עדנה ויג, 01/09/16 15:12
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.