כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > הרגשה בפרשה: פרשת "מטות" - היכן רצונך לגור ? למה ?
 
כיצד אדם מחליט היכן ברצונו לגור, כאשר מגיע הזמן בו עליו לבחור מקום מגורים ? מה הם המדדים הקובעים ? היכן את/ה רוצה לגור ? מה הסיבה לכך שאת/ה רוצה לגור דוקא במקום מסוים ?
עדנה ויג | פורסם: 28/07/16 17:43

בס"ד תמוז תשע"ו                   

    שניים וחצי השבטים באו למשה וביקשו להישאר לגור בעבר (=צד) הירדן המזרחי.

שאלה למחשבה: למה רצו בני שבטי גד, ראובן וחצי מנשה להישאר לגור דוקא בעבר הירדן המזרחי ?

כדי לענות על שאלה זו באפשרותך לשאול את עצמך:

כיצד אדם מחליט היכן ברצונו לגור, כאשר מגיע הזמן בו עליו לבחור מקום מגורים ? מה הם המדדים הקובעים ? היכן את/ה רוצה לגור ? מה הסיבה לכך שאת/ה רוצה לגור דוקא במקום מסוים ?

     הצעת תשובה: יש מדדים חשובים רבים שחובה לשקול אותם. מדדים חומריים (גשמיים) וגם מדדים רוחניים. פרופ' אלישע אפרת, שהוא גיאוגרף ומתכנן, (היה חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה לשנת תשס"ז) כתב במאמר בכתב העת " כיוונים חדשים" (גיליון 26, יוני 2012): "אדם...מחפש לו באופן טבעי תנאים נוחים ונאותים למגורים ולמחיה שיאפשרו לו לנהל אורח חיים תקין. ניתן למנות לפחות עשרה תנאים כאלה: ביטחון, תעסוקה, נוחּות, מבחר הזדמנויות כלכליות וחברתיות, רמת תרבות, מגוון שירותים, ניידות, תנאים נאותים של בריאות סביבתית, רמת מגורים ואיכות סביבה". בוודאי באפשרותך לציין מדדים נוספים שהינחו אותך, כאשר היה עליך להחליט היכן את/ה ומשפחתך תגורו.

 בקשר לשניים וחצי השבטים, בדרך כלל התשובה הראשונית היא גשמית, שכן המילה "מקנה" חוזרת מספר פעמים בדבריהם, וההדגשה נותנת הרגשה שהם רצו מקום טוב ונרחב למקנה שלהם. יש להם מקנה רב, יש שם מקום טוב למרעה, אז כדאי ונוח להם לגור במקום שנכבש עתה. הם לא מתכוונים להתנתק מהעם, אינם רוצים ליצור שסע, חלילה. הם נשארים חלק מהעם והגברים יעברו עם תשעה וחצי השבטים לארץ כנען ויילחמו איתם ביחד עד שירשו את ארץ כנען (ואף עד שיתישבו בה). משה אומר להם שאם יעשו זאת "והייתם נקִיִם מ – ה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'"(במדבר ל"ב,22 ).  

ההרגשה שלי בפרשה היא שהיו להם סיבות נוספות, לא גשמיות בלבד, שגרמו להם לבקש זאת. *ייתכן שהם חשו שזהו צורך השעה, זה הדבר שנכון וראוי לעשותו משיקולים שונים, כפי שאמר חיים נחמן ביאליק בהרצאה בקובנה, באלול תר"ץ: "אנחנו שבים לארץ–ישראל, (שניים וחצי השבטים יאמרו: "אנחנו מתישבים בעבר הירדן המזרחי") ובלבנו הכוונות היותר כנות וישרות. אנחנו באים שמה לא לשם בקשת עושר ורכוש, ולא לשם חיי בטלה... זהו הכרח היסטורי".

*ה' עזר לעם לכבוש שטחים “הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל..." (במדבר ל"ב,4) ובוודאי לא סתם נתן ה' לבני ישראל את השטחים הללו, וצריך להתיישב בהם, ומכיוון שזו ארץ מקנה, הרי הם המתאימים לגור שם, ועוד שייתכן שאחרים כלל לא ירצו לגור ב"פריפריה", שרחוקה ממרכז הארץ, כפי שכתב אברהם שטאל בספרו "שבת בשבתו" (כרך ב', עמ' 295): "לכאורה כאן בקשת טובה מתוך תמימות: הנה אנחנו מטופלים בטף ונשים ומקנה רב ועצום וכאן נכבשה ארץ עבר הירדן, שאולי בכלל לא יהיו הרבה קופצים עליה, הואיל והיא מרוחקת ממרכז הארץ ומשתרעת מעבר לירדן, אבל אנו מסכימים לקבל אותה בהיותנו זקוקים לשטח מרעה גדול, תן לנו את הארץ הזאת להאחזות בה. נדמה שיש להסכים בחפץ לב לבקשה זו, כי על פי יושר באמת מגיעה להם ארץ זו, כדי לאפשר להם את קיום עדרי המקנה (דבר שהוא גם לטובת כל העם). צדקתה של טענה זו מוכיחה גם העובדה, שבסופו של דבר הם אמנם קבלו בשבילם את עבר הירדן".

*הם ידעו שמשה לא ייכנס לארץ ורצו להיות היכן שהוא קבור. רבי בונם מפשיסחא: "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" (במדבר ל"ב,1) "וכי שבח הוא לבני גד ולבני ראובן? אלא " מקנה" לשון "קניין" ו"רב" מלשון "עשה לך רב" - הצדיקים הללו טענו שיש להם קניין ברבם, משה רבנו, כיוון שמשה רבנו אינו עובר את הירדן, ויאמרו גם הם: "אל תעבירנו את הירדן"(במדבר ל"ב,5), אינם רוצים להיפרד ממנו, אלא ישארו אתו – וטענתם הועילה".

* זאב ז'בוטינסקי כתב בשירו"שמאל הירדן":  "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן". אולי אנשי שניים וחצי השבטים ידעו שצריך לעשות מעשה, שמראה שאנשים מעם ישראל גרים במקום, שגם הוא שייך לנו, כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו,18-21) בה נאמרו לו שמות של עשרה עממים. שבעת עמי כנען שגרו בארץ כנען, ובנוסף להם גם "קיני", "קניזי" ו"קדמוני" שגרו בעבר הירדן המזרחי, והם כינויים לאדום, עמון ומואב. המלים, שאמר ה', הן דבר חשוב, וברור שהבטחתו תקויים, אך לשם מימושה, צריך לפעול ומעשה ההתישבות של שניים וחצי השבטים, הוא שקבע את העובדות בשטח.

* הם הבינו שגם במקומם תחול קדושה, כמו בארץ ישראל. "תורת משה" הציג את הקושי: מה ראו להגיש רק עתה את הצעתם זו? ויישב את הקושי כך: "לא מחמת שאיפה לעושר  ביקשו השבטים הקדושים להישאר בארץ שאין עליה קדושת ארץ ישראל. סבורים היו עד כה כי עבר הירדן אינו נכלל בתחומה של ארץ ישראל ואפילו לא העלו על דעתם להשתקע שם, אבל עכשו, כיוון ששמעו מצוות הגעלת כלים אחרי מלחמת מדין, הגיעו לכלל מסקנה שלפיכך לא ניתנה מצוה זו אחרי מלחמת סיחון ועוג, משום שארצות סיחון ועוג הן משל שבע האומות והן בכלל נחלת ישראל (כפי שמתרץ הרמב"ן) ולכן היתה המלחמה בהן מלחמת חובה...כך שלא היה צורך להגעיל את הכלים, ממילא נוכחו עתה לדעת כי קדושת הארץ חלה גם על הארצות הללו ובחרו איפוא לגור בהן"

* שניים וחצי השבטים ידעו מדוע הם מבקשים לגור בעבר (=צד) הירדן המזרחי, אך הכתוב בתורה, קשור לכל הדורות, ולכן מסיפור זה אנו יכולים וצריכים ללמוד דברים שהם לא יכלו לחשוב עליהם.

*אולי ישיבתם בחוץ לארץ (= מחוץ לארץ כנען) באה ללמד אותנו שחובה עלינו לשמור על קשר הדוק עם יהודי התפוצות, לתת להם תחושה שהם חלק בלתי נפרד מהעם (דבר שלא יכולנו ללמוד, אם כולם היו גרים בשטח של ארץ כנען).

 *ייתכן שסיפור זה בא ללמדנו לא למהר ולהחליט מה היו מניעיו של הזולת בבקשו דבר מסוים, אלא להתרגל לשאול אותו: למה רצית לעשות דבר כלשהו ? ולקבל על כך תשובה.

* כדאי ומומלץ לכל אדם להתנהג באופן כזה שלא יחשדו בו שהוא פועל ממניעים אגואיסטיים בלבד (כדאגה למקנה ולרכוש בסיפור של שניים וחצי השבטים), אלא יהיה ברור שהוא פועל גם מתוך דאגה לזולת, וכך נקיים את דברי משה "והייתם נקִיִם מ –ה' ומישראל".

 שבת שלום!  השבת שבת מברכין לחודש אב         

עדנה ויג    

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / שלמה בן שושנה קלרה / אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים /  טובה גיטה בת לילי / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / תמר בת דבורה / ג'וזה בת כתון / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ יצחק חי ז"ל בן רות  תבדל"א              לע"נ טובה קלרה (ויקסלבאום) בת אהרן (אלברט) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

 

 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

בס"ד תמוז תשע"ו                   

    שניים וחצי השבטים באו למשה וביקשו להישאר לגור בעבר (=צד) הירדן המזרחי.

שאלה למחשבה: למה רצו בני שבטי גד, ראובן וחצי מנשה להישאר לגור דוקא בעבר הירדן המזרחי ?

כדי לענות על שאלה זו באפשרותך לשאול את עצמך:

כיצד אדם מחליט היכן ברצונו לגור, כאשר מגיע הזמן בו עליו לבחור מקום מגורים ? מה הם המדדים הקובעים ? היכן את/ה רוצה לגור ? מה הסיבה לכך שאת/ה רוצה לגור דוקא במקום מסוים ?

     הצעת תשובה: יש מדדים חשובים רבים שחובה לשקול אותם. מדדים חומריים (גשמיים) וגם מדדים רוחניים. פרופ' אלישע אפרת, שהוא גיאוגרף ומתכנן, (היה חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה לשנת תשס"ז) כתב במאמר בכתב העת " כיוונים חדשים" (גיליון 26, יוני 2012): "אדם...מחפש לו באופן טבעי תנאים נוחים ונאותים למגורים ולמחיה שיאפשרו לו לנהל אורח חיים תקין. ניתן למנות לפחות עשרה תנאים כאלה: ביטחון, תעסוקה, נוחּות, מבחר הזדמנויות כלכליות וחברתיות, רמת תרבות, מגוון שירותים, ניידות, תנאים נאותים של בריאות סביבתית, רמת מגורים ואיכות סביבה". בוודאי באפשרותך לציין מדדים נוספים שהינחו אותך, כאשר היה עליך להחליט היכן את/ה ומשפחתך תגורו.

 בקשר לשניים וחצי השבטים, בדרך כלל התשובה הראשונית היא גשמית, שכן המילה "מקנה" חוזרת מספר פעמים בדבריהם, וההדגשה נותנת הרגשה שהם רצו מקום טוב ונרחב למקנה שלהם. יש להם מקנה רב, יש שם מקום טוב למרעה, אז כדאי ונוח להם לגור במקום שנכבש עתה. הם לא מתכוונים להתנתק מהעם, אינם רוצים ליצור שסע, חלילה. הם נשארים חלק מהעם והגברים יעברו עם תשעה וחצי השבטים לארץ כנען ויילחמו איתם ביחד עד שירשו את ארץ כנען (ואף עד שיתישבו בה). משה אומר להם שאם יעשו זאת "והייתם נקִיִם מ – ה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'"(במדבר ל"ב,22 ).  

ההרגשה שלי בפרשה היא שהיו להם סיבות נוספות, לא גשמיות בלבד, שגרמו להם לבקש זאת. *ייתכן שהם חשו שזהו צורך השעה, זה הדבר שנכון וראוי לעשותו משיקולים שונים, כפי שאמר חיים נחמן ביאליק בהרצאה בקובנה, באלול תר"ץ: "אנחנו שבים לארץ–ישראל, (שניים וחצי השבטים יאמרו: "אנחנו מתישבים בעבר הירדן המזרחי") ובלבנו הכוונות היותר כנות וישרות. אנחנו באים שמה לא לשם בקשת עושר ורכוש, ולא לשם חיי בטלה... זהו הכרח היסטורי".

*ה' עזר לעם לכבוש שטחים “הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל..." (במדבר ל"ב,4) ובוודאי לא סתם נתן ה' לבני ישראל את השטחים הללו, וצריך להתיישב בהם, ומכיוון שזו ארץ מקנה, הרי הם המתאימים לגור שם, ועוד שייתכן שאחרים כלל לא ירצו לגור ב"פריפריה", שרחוקה ממרכז הארץ, כפי שכתב אברהם שטאל בספרו "שבת בשבתו" (כרך ב', עמ' 295): "לכאורה כאן בקשת טובה מתוך תמימות: הנה אנחנו מטופלים בטף ונשים ומקנה רב ועצום וכאן נכבשה ארץ עבר הירדן, שאולי בכלל לא יהיו הרבה קופצים עליה, הואיל והיא מרוחקת ממרכז הארץ ומשתרעת מעבר לירדן, אבל אנו מסכימים לקבל אותה בהיותנו זקוקים לשטח מרעה גדול, תן לנו את הארץ הזאת להאחזות בה. נדמה שיש להסכים בחפץ לב לבקשה זו, כי על פי יושר באמת מגיעה להם ארץ זו, כדי לאפשר להם את קיום עדרי המקנה (דבר שהוא גם לטובת כל העם). צדקתה של טענה זו מוכיחה גם העובדה, שבסופו של דבר הם אמנם קבלו בשבילם את עבר הירדן".

*הם ידעו שמשה לא ייכנס לארץ ורצו להיות היכן שהוא קבור. רבי בונם מפשיסחא: "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" (במדבר ל"ב,1) "וכי שבח הוא לבני גד ולבני ראובן? אלא " מקנה" לשון "קניין" ו"רב" מלשון "עשה לך רב" - הצדיקים הללו טענו שיש להם קניין ברבם, משה רבנו, כיוון שמשה רבנו אינו עובר את הירדן, ויאמרו גם הם: "אל תעבירנו את הירדן"(במדבר ל"ב,5), אינם רוצים להיפרד ממנו, אלא ישארו אתו – וטענתם הועילה".

* זאב ז'בוטינסקי כתב בשירו"שמאל הירדן":  "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן". אולי אנשי שניים וחצי השבטים ידעו שצריך לעשות מעשה, שמראה שאנשים מעם ישראל גרים במקום, שגם הוא שייך לנו, כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו,18-21) בה נאמרו לו שמות של עשרה עממים. שבעת עמי כנען שגרו בארץ כנען, ובנוסף להם גם "קיני", "קניזי" ו"קדמוני" שגרו בעבר הירדן המזרחי, והם כינויים לאדום, עמון ומואב. המלים, שאמר ה', הן דבר חשוב, וברור שהבטחתו תקויים, אך לשם מימושה, צריך לפעול ומעשה ההתישבות של שניים וחצי השבטים, הוא שקבע את העובדות בשטח.

* הם הבינו שגם במקומם תחול קדושה, כמו בארץ ישראל. "תורת משה" הציג את הקושי: מה ראו להגיש רק עתה את הצעתם זו? ויישב את הקושי כך: "לא מחמת שאיפה לעושר  ביקשו השבטים הקדושים להישאר בארץ שאין עליה קדושת ארץ ישראל. סבורים היו עד כה כי עבר הירדן אינו נכלל בתחומה של ארץ ישראל ואפילו לא העלו על דעתם להשתקע שם, אבל עכשו, כיוון ששמעו מצוות הגעלת כלים אחרי מלחמת מדין, הגיעו לכלל מסקנה שלפיכך לא ניתנה מצוה זו אחרי מלחמת סיחון ועוג, משום שארצות סיחון ועוג הן משל שבע האומות והן בכלל נחלת ישראל (כפי שמתרץ הרמב"ן) ולכן היתה המלחמה בהן מלחמת חובה...כך שלא היה צורך להגעיל את הכלים, ממילא נוכחו עתה לדעת כי קדושת הארץ חלה גם על הארצות הללו ובחרו איפוא לגור בהן"

* שניים וחצי השבטים ידעו מדוע הם מבקשים לגור בעבר (=צד) הירדן המזרחי, אך הכתוב בתורה, קשור לכל הדורות, ולכן מסיפור זה אנו יכולים וצריכים ללמוד דברים שהם לא יכלו לחשוב עליהם.

*אולי ישיבתם בחוץ לארץ (= מחוץ לארץ כנען) באה ללמד אותנו שחובה עלינו לשמור על קשר הדוק עם יהודי התפוצות, לתת להם תחושה שהם חלק בלתי נפרד מהעם (דבר שלא יכולנו ללמוד, אם כולם היו גרים בשטח של ארץ כנען).

 *ייתכן שסיפור זה בא ללמדנו לא למהר ולהחליט מה היו מניעיו של הזולת בבקשו דבר מסוים, אלא להתרגל לשאול אותו: למה רצית לעשות דבר כלשהו ? ולקבל על כך תשובה.

* כדאי ומומלץ לכל אדם להתנהג באופן כזה שלא יחשדו בו שהוא פועל ממניעים אגואיסטיים בלבד (כדאגה למקנה ולרכוש בסיפור של שניים וחצי השבטים), אלא יהיה ברור שהוא פועל גם מתוך דאגה לזולת, וכך נקיים את דברי משה "והייתם נקִיִם מ –ה' ומישראל".

 שבת שלום!  השבת שבת מברכין לחודש אב         

עדנה ויג    

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / שלמה בן שושנה קלרה / אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים /  טובה גיטה בת לילי / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / תמר בת דבורה / ג'וזה בת כתון / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ יצחק חי ז"ל בן רות  תבדל"א              לע"נ טובה קלרה (ויקסלבאום) בת אהרן (אלברט) ז"ל

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

 

 


עדנה ויג, 28/07/16 17:43
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.