כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > הרגשה בפרשה: פרשת פינחס - רוצה ברכה? איך? (ומה את/ה עושה?)
 
היד מסמלת קשר וקירבה בין אדם לאדם. האדם שולח את ידו למרחב הפרטי של אדם אחר, והאדם האחר חש בנוח עם שימת היד על ראשו, אשר מסמלת העברת דברים מהטוב שבאדם – אליו.
עדנה ויג | פורסם: 22/07/16 09:54

     ה' מצוה את משה לסמוך את ידו האחת על ראש יהושע בן נון "וסמכת את ידך עליו" (במדבר כ"ז,18). ולהאציל עליו סמכות, עוצמה וגדלות רוחנית. במקום לסמוך יד אחת, סומך משה רבנו את שתי ידיו,  "ויסמך את ידיו עליו" (במדבר כ"ז,23 ).למרות שינוי זה ,כתוב: "ויעש משה כאשר צוה ה' אֹתו", האמנם?!

* משה היה טוב עין, ובלב טוב ואוהב, סמך את שתי ידיו על יהושע. רש"י: "בעין יפה, יותר ממה שנצטוה, שהקדוש ברוך הוא אמר לו: "וסמכת את ידך", והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש, ומלאו חכמתו בעין יפה". משה שמח במינויו של יהושע למנהיג העם אחריו, למרות שבלבו יכול היה אולי לצפות שמישהו מבניו או מבני אהרן יהיה ממלא מקומו. הוא נותן ליהושע הרגשה טובה, שהוא "מפרגן" לו, סומך עליו שימלא את תפקידו היטב ומעביר לו בסמיכת ידיו עליו, את כל הדברים שהוא יכול, כדי להקל עליו את התמודדותו עם קשיי התפקיד הגדול המוטל על כתפיו.

* רבי שמואל בורנשטיין, בספרו "שם משמואל" פירש ש-ה' ציוה את משה לשים על ראש יהושע רק יד אחת, כי כדי שמשה לא יצטער שמישהו מבני משפחתו אינו ממשיך את דרכו, ניתן היה לחלק את תפקידיו לשני מנהיגים. יהושע יהיה המצביא ואלעזר בן אהרן יהיה המנהיג הרוחני, "אבל משה בטובת עין שבו, מחל (=ויתר) על הפיוס וניתרצה שיהיה יהושע הפרנס גם בענין לימוד ומסורת התורה...". משה הבין שחשוב לשלב בין שני התפקידים והמנהיג צריך לעסוק גם בדברים הרוחניים וגם בגשמיים, ומכיוון שיהושע ימלא את שני התפקידים, שם עליו משה את שתי ידיו.

שאלה למחשבה: למה צריך משה לסמוך את ידיו על יהושע?

הצעת תשובה:

* אמירה שיהושע יהיה המנהיג אחרי משה, יכלה להספיק כדי להופכו למנהיג העם, אך בנוסף לאמירה נעשה גם מעשה מוחשי של שימת הידים עליו, כי אנשים זקוקים גם לדבר מעשי, מוחשי. כאשר יעקב בירך את נכדיו, מנשה ואפרים, בני יוסף הוא שם את ידיו על ראשיהם (בראשית מ"ח,14 "שִכל את ידיו" יוסף ראה "כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים...ויתמׂך  יד אביו" בראשית מ"ח,17). ניתן לומר שהנחת היד מעל הראש מסמלת שהברכה תחול על כל האדם.

פירוש "יד משה": "מזה מבואר שסמיכת היד מהמשפיע למקבל ממנו, הוא גורם גדול שיחול על ידי זה שפע טובה, ומזה נראה יסוד הסמיכה שהיתה לפנים מרב לרב. גם נראה מפסוק זה שיש סמך למה שנהגו האב או הרב כשמברך את בנו או תלמידו שמניח ידו על ראשו ומברכו."

כיצד הוריך מברכים אותך בערב שבת או כיצד את/ה כהורה מברך את ילדיך ? האם סומכים על הראש יד אחת או שתי ידיים ? ומה את/ה חש/ה כאשר את/ה מברך/ת ושם/ה את ידיך או כאשר את/ה מבורך/ת וידו (או ידיו)של ההורה על ראשך?  

*היד מסמלת קשר וקירבה בין אדם לאדם. האדם שולח את ידו למרחב הפרטי של אדם אחר, והאדם האחר חש בנוח עם שימת היד על ראשו, אשר מסמלת העברת דברים מהטוב  שבאדם – אליו (אדם שאינו קרוב, אינו רשאי לשלוח את ידו, או להתקרב למרחב הפרטי ששייך לזולת). שימת היד על הראש, היא מעין "מטה" שמועבר מאחד לשני, מדור לדור, כמו במשחק "מירוץ שליחים", בו על כל אחד לרוץ ולהעביר את המקל שבידו לבא אחריו.

יש פעמים בתנ"ך בהן אנשים סמכו ידיהם על אנשים, למשל: העם סמך את ידיו על הלויים ("וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים" במדבר ח,10) ויש פעמים בתנ"ך בהן אנשים סמכו ידיהם על בעלי החיים ("והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים" במדבר ח,12), אלא שאז המטרה שונה. למשל: אדם שמביא קורבן, שם את ידו על ראש הקורבן, כמסמל שהוא זה שהביא את הקורבן.

*שימת הידים מחזקת את האדם, שעם השנים בהיותו ממונה על ציבור, שזה דבר קשה ותובעני, עלול, חלילה, להגיע למצב של רפיון ידים כדברי רבי אליעזר פאפו בספרו "פלא יועץ" (ערך "ממונה"): "בתחילה נראה לו יקר וגדולה ועומד לשרת בחיבה רבה ולפקח על צורכי רבים בכל כוחו, ואחר כך מחמת הטירחה ודיבת רבים וכדומה נבול יבול ורפו ידיו". משה ששירת את העם באמונה, במשך שנים רבות ("ויהי ידיו אמונה" שמות י"ז,12) יודע זאת היטב מנסיונו והוא מתאמץ להעביר ליהושע מסר של "חזק ואמץ" גם במלים וגם בשימת ידו.

יהי רצון שנברך ונתברך בידיים מלאות עם לב טוב ועין טובה.  

שבת שלום!  השבת י"ז בתמוז, הצום נדחה ליום א'. יהי רצון שבמקום לצום - נחגוג, כהבטחת ה' לנביא זכריה (ח',19): "צום הרביעי (=חודש תמוז הוא החודש הרביעי לפי מניין החודשים בתורה מחודש ניסן)...יהיה לששון ולשמחה ולמֹעדים טובים".            

עדנה ויג     

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / שלמה בן שושנה קלרה /  אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים / טובה גיטה בת לילי / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / תמר בת דבורה / ג'וזה בת כתון / שרה בת רוזה / לבנה (בלנקה) בת שרה / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ  משה בן זאב צבי הלוי (לנדרר) ז"ל  /  מרדכי (מוטי) קלמן בן  משה יצחק (זיסר) ז"ל /

לע"נ סבתי – דבורה (שטיינברג) בת אברהם ז"ל /  טובה קלרה (ויקסלבאום) בת אהרן (אלברט) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה, ברכות ועוד.

 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

     ה' מצוה את משה לסמוך את ידו האחת על ראש יהושע בן נון "וסמכת את ידך עליו" (במדבר כ"ז,18). ולהאציל עליו סמכות, עוצמה וגדלות רוחנית. במקום לסמוך יד אחת, סומך משה רבנו את שתי ידיו,  "ויסמך את ידיו עליו" (במדבר כ"ז,23 ).למרות שינוי זה ,כתוב: "ויעש משה כאשר צוה ה' אֹתו", האמנם?!

* משה היה טוב עין, ובלב טוב ואוהב, סמך את שתי ידיו על יהושע. רש"י: "בעין יפה, יותר ממה שנצטוה, שהקדוש ברוך הוא אמר לו: "וסמכת את ידך", והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש, ומלאו חכמתו בעין יפה". משה שמח במינויו של יהושע למנהיג העם אחריו, למרות שבלבו יכול היה אולי לצפות שמישהו מבניו או מבני אהרן יהיה ממלא מקומו. הוא נותן ליהושע הרגשה טובה, שהוא "מפרגן" לו, סומך עליו שימלא את תפקידו היטב ומעביר לו בסמיכת ידיו עליו, את כל הדברים שהוא יכול, כדי להקל עליו את התמודדותו עם קשיי התפקיד הגדול המוטל על כתפיו.

* רבי שמואל בורנשטיין, בספרו "שם משמואל" פירש ש-ה' ציוה את משה לשים על ראש יהושע רק יד אחת, כי כדי שמשה לא יצטער שמישהו מבני משפחתו אינו ממשיך את דרכו, ניתן היה לחלק את תפקידיו לשני מנהיגים. יהושע יהיה המצביא ואלעזר בן אהרן יהיה המנהיג הרוחני, "אבל משה בטובת עין שבו, מחל (=ויתר) על הפיוס וניתרצה שיהיה יהושע הפרנס גם בענין לימוד ומסורת התורה...". משה הבין שחשוב לשלב בין שני התפקידים והמנהיג צריך לעסוק גם בדברים הרוחניים וגם בגשמיים, ומכיוון שיהושע ימלא את שני התפקידים, שם עליו משה את שתי ידיו.

שאלה למחשבה: למה צריך משה לסמוך את ידיו על יהושע?

הצעת תשובה:

* אמירה שיהושע יהיה המנהיג אחרי משה, יכלה להספיק כדי להופכו למנהיג העם, אך בנוסף לאמירה נעשה גם מעשה מוחשי של שימת הידים עליו, כי אנשים זקוקים גם לדבר מעשי, מוחשי. כאשר יעקב בירך את נכדיו, מנשה ואפרים, בני יוסף הוא שם את ידיו על ראשיהם (בראשית מ"ח,14 "שִכל את ידיו" יוסף ראה "כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים...ויתמׂך  יד אביו" בראשית מ"ח,17). ניתן לומר שהנחת היד מעל הראש מסמלת שהברכה תחול על כל האדם.

פירוש "יד משה": "מזה מבואר שסמיכת היד מהמשפיע למקבל ממנו, הוא גורם גדול שיחול על ידי זה שפע טובה, ומזה נראה יסוד הסמיכה שהיתה לפנים מרב לרב. גם נראה מפסוק זה שיש סמך למה שנהגו האב או הרב כשמברך את בנו או תלמידו שמניח ידו על ראשו ומברכו."

כיצד הוריך מברכים אותך בערב שבת או כיצד את/ה כהורה מברך את ילדיך ? האם סומכים על הראש יד אחת או שתי ידיים ? ומה את/ה חש/ה כאשר את/ה מברך/ת ושם/ה את ידיך או כאשר את/ה מבורך/ת וידו (או ידיו)של ההורה על ראשך?  

*היד מסמלת קשר וקירבה בין אדם לאדם. האדם שולח את ידו למרחב הפרטי של אדם אחר, והאדם האחר חש בנוח עם שימת היד על ראשו, אשר מסמלת העברת דברים מהטוב  שבאדם – אליו (אדם שאינו קרוב, אינו רשאי לשלוח את ידו, או להתקרב למרחב הפרטי ששייך לזולת). שימת היד על הראש, היא מעין "מטה" שמועבר מאחד לשני, מדור לדור, כמו במשחק "מירוץ שליחים", בו על כל אחד לרוץ ולהעביר את המקל שבידו לבא אחריו.

יש פעמים בתנ"ך בהן אנשים סמכו ידיהם על אנשים, למשל: העם סמך את ידיו על הלויים ("וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים" במדבר ח,10) ויש פעמים בתנ"ך בהן אנשים סמכו ידיהם על בעלי החיים ("והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים" במדבר ח,12), אלא שאז המטרה שונה. למשל: אדם שמביא קורבן, שם את ידו על ראש הקורבן, כמסמל שהוא זה שהביא את הקורבן.

*שימת הידים מחזקת את האדם, שעם השנים בהיותו ממונה על ציבור, שזה דבר קשה ותובעני, עלול, חלילה, להגיע למצב של רפיון ידים כדברי רבי אליעזר פאפו בספרו "פלא יועץ" (ערך "ממונה"): "בתחילה נראה לו יקר וגדולה ועומד לשרת בחיבה רבה ולפקח על צורכי רבים בכל כוחו, ואחר כך מחמת הטירחה ודיבת רבים וכדומה נבול יבול ורפו ידיו". משה ששירת את העם באמונה, במשך שנים רבות ("ויהי ידיו אמונה" שמות י"ז,12) יודע זאת היטב מנסיונו והוא מתאמץ להעביר ליהושע מסר של "חזק ואמץ" גם במלים וגם בשימת ידו.

יהי רצון שנברך ונתברך בידיים מלאות עם לב טוב ועין טובה.  

שבת שלום!  השבת י"ז בתמוז, הצום נדחה ליום א'. יהי רצון שבמקום לצום - נחגוג, כהבטחת ה' לנביא זכריה (ח',19): "צום הרביעי (=חודש תמוז הוא החודש הרביעי לפי מניין החודשים בתורה מחודש ניסן)...יהיה לששון ולשמחה ולמֹעדים טובים".            

עדנה ויג     

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה / שלמה בן שושנה קלרה /  אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב / שני בת קלאודיה מרים / טובה גיטה בת לילי / חוה רחל (מרק) בת אילת השחר /  פעסל לאה בת נעמי / תמר בת דבורה / ג'וזה בת כתון / שרה בת רוזה / לבנה (בלנקה) בת שרה / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ  משה בן זאב צבי הלוי (לנדרר) ז"ל  /  מרדכי (מוטי) קלמן בן  משה יצחק (זיסר) ז"ל /

לע"נ סבתי – דבורה (שטיינברג) בת אברהם ז"ל /  טובה קלרה (ויקסלבאום) בת אהרן (אלברט) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה, ברכות ועוד.

 


עדנה ויג, 22/07/16 09:54
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.