כניסה מפייסבוק
הצטרפו חינם
מצא אותנו בפייסבוק
פרשת השבוע
פרשת השבוע > פרשת "חוקת" - מה הבחירה שלך?! לדבר סרה או לומר שירה?
 
היו בעם כאלה שראו רק את "הקלוקל", חשבו מה החסרונות במתנה הטובה שקיבלו בכל יום ויום, ואדם שרוצה לחפש חסרונות ולהתלונן, בוודאי יצליח למצוא מה לומר - גם כשהכל טוב, הוא יחפש מה לא כל כך טוב...
עדנה ויג | פורסם: 07/07/16 20:55

בס"ד תמוז תשע"ו      

   "זאת חקת התורה" (במדבר י"ט,2) יש חוק שצריך פרה אדומה כדי לטהר את הטמאים. זהו חוק שחובה לקיימו, מבלי להבין מדוע דוקא כך ה' אמר. בנוסף לחוק זה ניתן ללמוד מהסיפורים המובאים בפרשה, חוקים נוספים, שלפיהם צריך להתנהג. אמנם לא נכתבה בקשר אליהם המילה "חוקת", אך ברור לכל אדם שיש חוקי התנהגות, שצריך וכדאי לחיות על פיהם.  

  חשוב לקבוע חוקים בכל מקום. בבית, במסגרת חינוכית, במקום העבודה ועוד, כי החוקים שומרים על סדר ואירגון ועל התנהגות ניאותה. ניתן ללמוד מהפרשה מספר חוקים (=כללי התנהגות) שיכולים לשדרג ולהעלות את איכות החיים של כל אדם כפרט ושל העם ככלל.

שאלה למחשבה: מה הם החוקים אותם כדאי לקבוע לפי המסופר בפרשה?

כדי להשיב על שאלה זו, נשים לב לדבר שלילי בפרשה, שבא לידי ביטוי בדיבור סרה ולעומת זאת נשים לב לדבר חיובי בפרשה, שבא לידי ביטוי באמירת שירה.

*בפרשה העם התלונן "וידבר העם באלקים ובמשה: למה העליתונו ממצרים למות במדבר, כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" (במדבר כ"א,5), בתלונה זו נכתב הפועל "וידבר", בעוד שבתלונות אחרות לא נכתב פועל זה, אלא נכתבו פעלים אחרים "ויאמרו", "וילונו" ועוד.  הפועל "וידבר" מלמד שדיברו דברים קשים. בקשר לפועל זה קבעו חכמינו: "אין דיבר בכל מקום אלא לשון קשה" (ספרי, בהעלותך, פיסקה צ"ט). בתלונה זו אנשי העם דיברו גם נגד ה' וגם נגד משה הרב ד"ר מאיר גרוזמן כתב בספרו "על פרשת השבוע" (כרך ב', עמ' 157): "תלונה מסוג זה מעידה על איבוד אימון, על איבוד דרך, על רצון לטפול שקרים ולהאיר את הטובה באור שלילי."

    בני ישראל קיבלו בכל יום מן מהשמים, הם לא היו צריכים לדאוג למזון. במן היו טעמים רבים ושונים, כך שכל אחד יכול היה ליהנות מארוחה כרצונו ולמרות זאת העם דיבר סרה על המן וקרא לו "הלחם הקלוקל", כי המן היה קל במעיים ונספג בגוף ללא צורך להפריש פסולת, אך העם נבהל מכך ושאלו (לפי מדרש שוחר טוב,מזמור ע"ח): "יש לך ילוד אשה אוכל ואינו מוציא?!" ואילו ה' אמר (לפי המדרש שם): "בטובה שאני עושה להם (במן) ושיויתי (= השוויתי) אותם למלאכים (שאינם צריכים לפנות פסולת מגופם) – הם מתרעמים עלי ואומרים: "נפשנו קצה בלחם הקלוקל" ומשה כינה את העם "כפויי טובה" (עבודה זרה ה', ע"א).  

    היו בעם כאלה שראו רק את "הקלוקל", חשבו מה החסרונות במתנה הטובה שקיבלו בכל יום ויום, ואדם שרוצה לחפש חסרונות ולהתלונן, בוודאי יצליח למצוא מה לומר (גם כשהכל טוב, הוא יחפש מה לא כל כך טוב): "המן נראה בכל יום באותה צורה, זה משעמם אותי ואני רוצה שהאוכל ייראה בצורות שונות ומגוונות", "אין במן טעם כלשהו, ואני רוצה לאכול דווקא טעם מסוים זה" (היו במן טעמים רבים, אך לדוגמא טעם של קישואים לא היה בו, מכיוון שאינם טובים למיניקות) ועוד. האנשים, מחפשי החסרונות, דיברו סרה ונענשו על ידי הכשת הנחשים.

*יש בעם גם אנשים שיודעים להעריך את הטוב ואף לומר שירה כהודיה על מי הבאר "אז ישיר ישראל" (במדבר כ"א,17)  "באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי עם במחוקקבמשענותם" (במדבר כ"א,18).

בתחילת הפרשה הופיעה המילה "חקת" ובפרק האחרון בפרשה, בשירה זו, מופיעה המילה "במחוקק"שאף היא מאותו שורש.

 רבי יצחק מאיר (רוטנברג) אלטער, בעל חידושי הרי"ם פירש: "במידה שהתורה קבועה וחקוקה בליבו של האדם, בה במידה היא מגנה ושומרת עליו, ויכול הוא להישען עליה לבטח. כי על כן התורה "עץ חיים היא בעולם הזה למחזיקים בה" – כפי השיעור שמחזיק בה האדם, כך היא נותנת לו חיים."

    שירה נוספת שכתובה בפרשת "חקת" היא:  "על כן יאמרו המֹשלים בֹאו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון" (במדבר כ"א,27-30). לא כתוב מי אמר שירה זו. יש דעה שהשירה נאמרה על ידי בלעם ובעור שידעו לומר דברי משלים (לפי תנחומא כ"ד), אך ניתן לפרש שגם שיר זה נאמר על ידי בני ישראל, לאחר ניצחונותיהם על העמים המוזכרים בו (כך דעתו של החוקר מרטין נות').

פסוקים אלו נדרשו על ידי חכמינו (בבא בתרא ע"ח, ע"ב) כך: "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: "על כן יאמרו המֹשלים" וגומר? "המֹשלים" אלו המושלים ביצרם, "בֹאו חשבון" -  בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. "תבנה ותכונן" – אם אתה עושה כן, "תבנה" בעולם הזה "ותכונן" לעולם הבא".

האדם נמצא בעולם הזה ולעתים קשה לו להתגבר על יצרו. הוא רוצה לספק את צרכיו, ומתלונן לעתים שחסר לו דבר מה, גם כשאין זה מדויק כלל, אך אם התורה תהיה  חקוקה בליבו והאדם ינהג לפי חוקי התורה, הרי שלא ידבר סרה במשהו או במישהו, אלא יאמר שירה על כל הטוב שיש לו. 

הצעת תשובה:

* הימנע מראייה שלילית, הימנע מלחפש את ה"קלוקל"

 *אל תדבר סרה, אל תציין מהו החיסרון ומהו הרע.

*חפש את הטוב והיתרונות שבכל דבר ואמור עליו שירה.

חודש טוב ושבת שלום.                                עדנה ויג   

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה /  אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב /   פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / שרה בת רוזה / לבנה (בלנקה) בת שרה / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ  נתנאל משה (פייג) בן ישראל (שרול) / מרדכי (מוטי) קלמן בן  משה יצחק (זיסר) ז"ל

לע"נ  יפה (פוקס)  בת אהרן (ברנד) ז"ל / בלומה (הרצוג) בת ברוך ז"ל 

                                               ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

.

 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

בס"ד תמוז תשע"ו      

   "זאת חקת התורה" (במדבר י"ט,2) יש חוק שצריך פרה אדומה כדי לטהר את הטמאים. זהו חוק שחובה לקיימו, מבלי להבין מדוע דוקא כך ה' אמר. בנוסף לחוק זה ניתן ללמוד מהסיפורים המובאים בפרשה, חוקים נוספים, שלפיהם צריך להתנהג. אמנם לא נכתבה בקשר אליהם המילה "חוקת", אך ברור לכל אדם שיש חוקי התנהגות, שצריך וכדאי לחיות על פיהם.  

  חשוב לקבוע חוקים בכל מקום. בבית, במסגרת חינוכית, במקום העבודה ועוד, כי החוקים שומרים על סדר ואירגון ועל התנהגות ניאותה. ניתן ללמוד מהפרשה מספר חוקים (=כללי התנהגות) שיכולים לשדרג ולהעלות את איכות החיים של כל אדם כפרט ושל העם ככלל.

שאלה למחשבה: מה הם החוקים אותם כדאי לקבוע לפי המסופר בפרשה?

כדי להשיב על שאלה זו, נשים לב לדבר שלילי בפרשה, שבא לידי ביטוי בדיבור סרה ולעומת זאת נשים לב לדבר חיובי בפרשה, שבא לידי ביטוי באמירת שירה.

*בפרשה העם התלונן "וידבר העם באלקים ובמשה: למה העליתונו ממצרים למות במדבר, כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" (במדבר כ"א,5), בתלונה זו נכתב הפועל "וידבר", בעוד שבתלונות אחרות לא נכתב פועל זה, אלא נכתבו פעלים אחרים "ויאמרו", "וילונו" ועוד.  הפועל "וידבר" מלמד שדיברו דברים קשים. בקשר לפועל זה קבעו חכמינו: "אין דיבר בכל מקום אלא לשון קשה" (ספרי, בהעלותך, פיסקה צ"ט). בתלונה זו אנשי העם דיברו גם נגד ה' וגם נגד משה הרב ד"ר מאיר גרוזמן כתב בספרו "על פרשת השבוע" (כרך ב', עמ' 157): "תלונה מסוג זה מעידה על איבוד אימון, על איבוד דרך, על רצון לטפול שקרים ולהאיר את הטובה באור שלילי."

    בני ישראל קיבלו בכל יום מן מהשמים, הם לא היו צריכים לדאוג למזון. במן היו טעמים רבים ושונים, כך שכל אחד יכול היה ליהנות מארוחה כרצונו ולמרות זאת העם דיבר סרה על המן וקרא לו "הלחם הקלוקל", כי המן היה קל במעיים ונספג בגוף ללא צורך להפריש פסולת, אך העם נבהל מכך ושאלו (לפי מדרש שוחר טוב,מזמור ע"ח): "יש לך ילוד אשה אוכל ואינו מוציא?!" ואילו ה' אמר (לפי המדרש שם): "בטובה שאני עושה להם (במן) ושיויתי (= השוויתי) אותם למלאכים (שאינם צריכים לפנות פסולת מגופם) – הם מתרעמים עלי ואומרים: "נפשנו קצה בלחם הקלוקל" ומשה כינה את העם "כפויי טובה" (עבודה זרה ה', ע"א).  

    היו בעם כאלה שראו רק את "הקלוקל", חשבו מה החסרונות במתנה הטובה שקיבלו בכל יום ויום, ואדם שרוצה לחפש חסרונות ולהתלונן, בוודאי יצליח למצוא מה לומר (גם כשהכל טוב, הוא יחפש מה לא כל כך טוב): "המן נראה בכל יום באותה צורה, זה משעמם אותי ואני רוצה שהאוכל ייראה בצורות שונות ומגוונות", "אין במן טעם כלשהו, ואני רוצה לאכול דווקא טעם מסוים זה" (היו במן טעמים רבים, אך לדוגמא טעם של קישואים לא היה בו, מכיוון שאינם טובים למיניקות) ועוד. האנשים, מחפשי החסרונות, דיברו סרה ונענשו על ידי הכשת הנחשים.

*יש בעם גם אנשים שיודעים להעריך את הטוב ואף לומר שירה כהודיה על מי הבאר "אז ישיר ישראל" (במדבר כ"א,17)  "באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי עם במחוקקבמשענותם" (במדבר כ"א,18).

בתחילת הפרשה הופיעה המילה "חקת" ובפרק האחרון בפרשה, בשירה זו, מופיעה המילה "במחוקק"שאף היא מאותו שורש.

 רבי יצחק מאיר (רוטנברג) אלטער, בעל חידושי הרי"ם פירש: "במידה שהתורה קבועה וחקוקה בליבו של האדם, בה במידה היא מגנה ושומרת עליו, ויכול הוא להישען עליה לבטח. כי על כן התורה "עץ חיים היא בעולם הזה למחזיקים בה" – כפי השיעור שמחזיק בה האדם, כך היא נותנת לו חיים."

    שירה נוספת שכתובה בפרשת "חקת" היא:  "על כן יאמרו המֹשלים בֹאו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון" (במדבר כ"א,27-30). לא כתוב מי אמר שירה זו. יש דעה שהשירה נאמרה על ידי בלעם ובעור שידעו לומר דברי משלים (לפי תנחומא כ"ד), אך ניתן לפרש שגם שיר זה נאמר על ידי בני ישראל, לאחר ניצחונותיהם על העמים המוזכרים בו (כך דעתו של החוקר מרטין נות').

פסוקים אלו נדרשו על ידי חכמינו (בבא בתרא ע"ח, ע"ב) כך: "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: "על כן יאמרו המֹשלים" וגומר? "המֹשלים" אלו המושלים ביצרם, "בֹאו חשבון" -  בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. "תבנה ותכונן" – אם אתה עושה כן, "תבנה" בעולם הזה "ותכונן" לעולם הבא".

האדם נמצא בעולם הזה ולעתים קשה לו להתגבר על יצרו. הוא רוצה לספק את צרכיו, ומתלונן לעתים שחסר לו דבר מה, גם כשאין זה מדויק כלל, אך אם התורה תהיה  חקוקה בליבו והאדם ינהג לפי חוקי התורה, הרי שלא ידבר סרה במשהו או במישהו, אלא יאמר שירה על כל הטוב שיש לו. 

הצעת תשובה:

* הימנע מראייה שלילית, הימנע מלחפש את ה"קלוקל"

 *אל תדבר סרה, אל תציין מהו החיסרון ומהו הרע.

*חפש את הטוב והיתרונות שבכל דבר ואמור עליו שירה.

חודש טוב ושבת שלום.                                עדנה ויג   

יהא השיעור לרפואת הרב זאב בן רות / ישראל בן גיטל פעסל / שלמה בן אידה / אליהו בן שמחה /  אמנון אדמון בן רחל / נתנאל חיים בן שושנה / חיים נתנאל בן יטה קלרה / יאיר רפא-ל בן לאה / אלון בן אורה (פז) / אביגדור בן רות רחל (קולה) / חגי אליעזר בן מיכל / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר) / חגי בן חנה (בן ארי) / יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) / שליו בן מירב /   פעסל לאה בת נעמי / ג'וזה בת כתון / שרה בת רוזה / לבנה (בלנקה) בת שרה / שושנה בת לאה / אביגיל בת יעל / אורית תהילה בת ברוריה / יהודית בת שרה מינדל / שקדיה אסתר לאה בת הדסה איילה / רוני בת עידית (מור) / יעל בלה בת רבקה (משה) / רבקה בת שושנה בתוך שאר חולי ופצועי עם ישראל     

לע"נ  נתנאל משה (פייג) בן ישראל (שרול) / מרדכי (מוטי) קלמן בן  משה יצחק (זיסר) ז"ל

לע"נ  יפה (פוקס)  בת אהרן (ברנד) ז"ל / בלומה (הרצוג) בת ברוך ז"ל 

                                               ולהרבות בעם ישראל אחדות, שלום, אהבה, אחווה, רעות, אמונה ובטחון, קדושה ועוד.

.

 


עדנה ויג, 07/07/16 20:55
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
 
תגובות, דעות, המלצות
 
עדיין אין תגובות.