"החתונה שלנו הייתה החתונה של כל עם ישראל"

זאת אחת התקופות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל, מאז שפרצה המלחמה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. ודווקא בתוך החושך, יש גם קרן אור שמאירה את האפלה בזכות ערבות הדדית, גבורה ושמחות שמחזקות אותנו, כמו סיפור האהבה של ישראל בוחבוט ואביבה אברהם.

בעיצומה של המלחמה, השניים נישאו בחתונה מרגשת שבה החוגגים והרוקדים לא מכירים זה את זה, ולא את החתן והכלה. זאת, בזכות יוזמה מופלאה של תושבי ירושלים שהתגייסו למען בני הזוג שחתונתם בוטלה בעקבות המלחמה, וערכו להם חתונת בזק בהפתעה שנערכה בשני, ב-16 באוקטובר.

אביבה אברהם (בת 40, מירושלים, עובדת במשרד עורך דין ומורה לאיפור) וישראל בוחבוט (בן 40, מבאר שבע, מנהל מטבח סגל בשב"ס), המשתייכים למגזר הדתי, הכירו באתר ההיכרויות "שליש גן עדן" והם בזוגיות שלושה חודשים. עבור שניהם מדובר בפרק ב' – אביבה התגרשה לפני שנתיים אחרי 20 שנות נישואין ויש לה 7 ילדים מנישואים קודמים בני 9-18, וישראל התגרש לפני 4 וחצי שנים אחרי 16 שנות נישואין ויש לו 3 ילדים מנישואים קודמים בני 10-18.

"גם אני וגם ישראל לא האמנו שנמצא אהבה באתר היכרויות, אבל חברים שלנו עודדנו אותנו להיכנס לשליש גן עדן. הם אמרו לנו שיש שם אנשים איכותיים ורציניים אז החלטנו לנסות", מספרת אביבה. "ישראל שלח לי סמיילי בהודעה ולקח לי זמן להגיב. רק אחרי חודשיים שלחתי לו סמיילי בחזרה והצעתי שנדבר בטלפון. בהתחלה לא היה לי מנוי באתר ורק בזכות זה שחידשתי את המנוי ישראל ראה את המספר שלי. זה נס".

מה היה בשיחה הטלפונית שלכם?

אביבה: "הייתה בינינו כימיה מההתחלה. התאהבתי בכנות של ישראל, ביציבות שלו וביראת שמיים. כבר בשיחה הראשונה שלנו הצהרתי שאני רוצה להתחתן. הרבה אנשים אמרו לי שאני עושה טעות ומבריחה את כולם, אבל הייתי מיואשת מקשרים לא רציניים. אמרתי לעצמי שיברחו 100 עד שיהיה את האחד שלא ייבהל ויישאר. כשדיברנו בטלפון לא חשבתי שזה יגיע לחתונה. ישראל גר רחוק ממני – הוא מבאר שבע ואני מירושלים, ולכל אחד מאיתנו יש ילדים".

ישראל: "בשיחה בינינו התרשמתי שאביבה עם ראש על הכתפיים שיודעת מה היא רוצה. הכנות והצניעות שלה זה משהו שלא פוגשים כל יום. אבל כשהיא שאלה אם אני מתכוון להתחתן שוב, עניתי לה שלא. אז היא אמרה לי שזה כנראה לא יילך בינינו וסיימנו את השיחה".

אלא שהסיפור ביניהם לא נגמר כאן. "אחרי שסיימנו לדבר, עשיתי חשבון נפש. חשבתי למה לפחד? ואז החלטתי לתת צ'אנס", מספר ישראל. "שלחתי לאביבה הודעה והיא הייתה בהלם. היא שאלה אותי אם התחרטתי ואני אמרתי שהיא פשוט האירה לי את העיניים. היא החליטה גם לתת לה צ'אנס. דיברנו בטלפון והיו לנו שיחות עמוקות על החיים ואחרי שבוע נפגשנו לדייט ראשון".     

איך היה הדייט הראשון שלכם?

אביבה: "בגלל שישראל גר בבאר שבע ואני בירושלים, הוא לקח יום חופש מהעבודה כדי לצאת איתי לדייט. הוא היה בלי רכב והצעתי לו להיפגש באמצע הדרך והוא לא היה מוכן ונסע אליי עם אוטובוסים. ישבני במסעדה במעלה אדומים והייתה לנו שיחה מדהימה. משם המשכנו לטיול בשוק. אחר כך הוא חיכה לאוטובוס חזרה הביתה משלוש בבוקר ועד שש בבוקר".   

ישראל: "הרגשתי חיבור ושמחתי שגם אחרי השיחות בטלפון הייתה בינינו כימיה. אחרי הדייט הראשון כבר הפכנו לזוג וחודשיים לאחר מכן, בחג סוכות, הצעתי לאביבה נישואין".

איך הייתה הצעת הנישואין?

ישראל: " עשינו על האש עם הילדים שלי ושל אביבה וזאת הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשו זה עם זה. כרעתי ברך בתוך הסוכה והצעתי לאביבה נישואין והיא הסכימה מיד".

אביבה: "ידעתי שישראל עומד להציע לי כי הוא רצה להגיע אליי הביתה לשמחת תורה ואני אמרתי לו שאף אחד לא ישן אצלי עד שאין לי טבעת על האצבע. הצעת הנישואין הייתה צנועה ומרגשת. הרגשתי אושר גדול שהגעתי לנחלה והילדים שמחו מאוד".

אחרי שאביבה וישראל התארסו, הם קבעו תאריך לחתונה ב-8 בנובמבר. האירוע היה אמור להתקיים ב-8 בנובמבר במסעדה במעלה אדומים שבה נפגשו לדייט ראשון. בני הזוג כבר סגרו ספקים כמו צלם ודיג'יי, אלא שהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר שינתה את התכניות שלהם והחתונה בוטלה. "שירתתי 11 שנים באוגדת עזה, ואני עושה מילואים כסגן מנהל מטבח. ביום שני, ב-9 באוקטובר קיבלתי צו 8 והמפקד ביקש ממני להגיע לאוגדה. בינתיים גם ביטלו לנו את האולם. לאולם לא היה אישור לערוך אירוע בגלל מה שקורה והוא גם נמצא בקו התפר מוקף בכפרים ערבים וזה בעייתי", אומר ישראל. "ידענו שהמלחמה עלולה להימשך חודשים. כל המשפחה שלי גרה בדרום והחברים שלי הם אנשי צבא. גם אם המלחמה הייתה מסתיימת עד מועד החתונה, אנשים היו מפחדים להגיע".   

איך הרגשתם כשנאלצתם לבטל את האירוע?

אביבה: "זה היה קצת מצער, אבל הצער התגמד לנוכח המלחמה. הכאב שלנו הוא על החטופים, על החיילים ועל כל עם ישראל. החלטנו שמה שחשוב זה שישראל יתגייס ויתרום את חלקו ואני אוכל לתמוך בילדים. החלטנו להתחתן ברבנות כדת משה וישראל כדי שאני אהיה מותרת לישראל ואוכל לתמוך בו כאישה במלחמה וכדי שנוכל להעניק למשפחה שלנו ביטחון".

עם קבלת צו 8, בני הזוג פנו לרבנות ושם סייעו להם להינשא בתוך שבוע. בינתיים, ישראל הגיע למילואים: "כשהגעתי לאוגדה, שאליה חדרו המחבלים, הזדעזעתי. היה שם בלאגן וכאוס. ראיתי גופות של חיילים ומחבלים וקירות מלאים בדם. איבדתי חברים. גייסתי כוחות בתוכי והכנתי אוכל לחיילים ולמילואימניקים בבסיס. הייתי חייב להעלות את המורל ולעזור".

בזמן המילואים, ישראל קיבל אישור מיוחד לחזור הביתה לכמה ימים ולהינשא עם אביבה ברבנות. "אני חשבתי להסתפק בחתונה ברבנות ולא לערוך אירוע, אבל הבן שלי יוסף בן ה-17 אמר לי שלא יכול להיות שנבוא ככה ולא נעשה כלום. הוא הציע שנעשה ארוחה ונזמין את השכנים. הוא בישל דגים, ומישהו מחב"ד תרם טלית. אמרתי לחב"דניק שאשמח שיבואו כמה חבר'ה לעשות שמח לחתן. הוא והבן שלי פרסמו בקבוצות שמחפשים אנשים לשמח חתן וכלה ואז פתאום היינו מצופים בטלפונים. זה היה מטורף", מספרת אביבה בהתרגשות. "אנשים בשכונת רמות בירושלים שיתפו הודעות כדי לארגן לנו אירוע. הם פנו לאולמות שונים, ואולמי אור לציון בקניון רמות תרם את האולם והאוכל מהרגע להרגע ובמחיר סמלי. ארגנו לנו דיג'יי, צלמת, נגנים. אנשים שאנחנו לא מכירים תרמו וכיסו את ההוצאות. ואז הבן שלי אמר לי שנבוא לקניון בעוד שעתיים כי יש לנו חתונה".

"עוד שעתיים חתונה!" 

אביבה: "הופתענו, התרגשנו ושמחנו. לבשתי שמלה לבנה שהייתה לי מחג שבועות, חברה עשתה לי תסרוקת במחיר סמלי והמאפרת איפרה אותי ללא תשלום. הגיעו לאולם 400 אנשים שאת רובם אנחנו לא מכירים. אנשים ליוו אותנו בקניון ושרו לנו. רקדנו, התחבקנו, התנשקנו וברכנו אחד את השני בלי להכיר. זאת הייתה פשוט הרגשה עילאית של זכות גדולה ושמחה לא מוסברת".

ישראל: "כשראינו את המוני עם ישראל הצדיקים הייתה לנו צמרמורת. הייתה אחדות. אנשים שם התפרקו ושמחו אחרי כל הכאוס והלחימה. פתאום הייתה שמחה ומוזיקה. אנשים באו לשמח ולתרום. הייתה אווירה מחשמלת.

אביבה מסכמת: "הרגשנו שזה עושה טוב לכולם ושכולנו אחים. אבא שלי שהוא לא איש דתי, אמר שבחתונה שלנו הוא ראה ניסים. הרגשתי שזאת לא החתונה שלנו – זאת חתונה של עם ישראל".